שניים מקרא ואחד תרגום
לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום
ואפילו עטרת ודיבן.
האם חובה על כל אדם בישראל לעשות זאת , או שזה מנהג של יהדות תימן בלבד ?
האם זאת הלכה פסוקה
ואם כן מדוע אין לדבר מודעת גדולה כמו מים אחרונים ?
כיצד מתיישב עם ההלכה (לפי רבינו הרמב"ם ומרן השו"ע) האוסרת לכתוב ספר תורה מגילות מגילות?
מהם המפגעים ההלכתיים (עפ"י תשובת הרמב"ם) העלולים להיגרם בגלל המנהג לכתוב או לרקום פסוקים על הטליתות?
האם עושים נכון העיתונים החרדיים הכתובים באותיות מרובעות ומה תקנתם ע"מ שיעמדו בכללי ההלכה האמיתית?
המסמך מציג את תשובתו של הרב עודה יוסף בנוגע לכתיבת פרשת פיתום הקטורת על קלף, תוך התייחסות רחבה יותר לסוגיית כתיבת פסוקי תורה ודברי קודש באותיות מרובעות על גבי דברים שאינם ספר תורה או מגילה שלמה. התשובה מתפרסמת בחוברת "עונג שבת" של עיתון "יום ליום".
נושא מרכזי 1: איסור כתיבת פרשיות תורה כמגילות בודדות ופסיקת הרב עודה יוסף בנוגע לפיתום הקטורת.
הרב פותח בדברי שבח על הרב חיים פלאג'י, המדגיש את החשיבות והסגולה לפרנסה טובה שבקריאת פרשת פיתום הקטורת מתוך קלף כתוב באותיות אשוריות. לדברי הרב פלאג'י, "יש חשיבות גדולה מאוד לכתוב את פרשת פתום הקטורת ואת הברייתא שלה על גבי כלף... ובכל יום יקרא מתוכה פתאום הקטורת... והיא סגולה לפרנסה טובה בעושר כי הקטורת מעשרת".
אולם, הרב עודה יוסף מביא את האיסור המפורש במסכת גיטין ובהלכות תפילין ומזוזה מספר תורה לרמב"ם, וכן בשולחן ערוך, על כתיבת התורה "מגילות מגילות" או פרשיות בודדות. הרמב"ם פוסק: "לא יכתוב מגילה בפני עצמה שיהיה בפרשיות ואין כותבין מגילה לתינוק להתלמד בה". מרן השולחן ערוך פוסק באופן דומה.
לאחר דיון ופלפול, הרב עודה יוסף מגיע למסקנה כי מרן פסק כמו הרמב"ם, ולכן אסור לכתוב את פרשת פיתום הקטורת על קלף בגלל איסור כתיבת פרשיות תורה כמגילות בודדות בכתב אשורי. הוא מסכם: "ועל כל פנים נראה דרך התחילה אין ראוי לכתוב פיתום הקטורת בפני עצמה רק בדיעבד מותר לקרוב בה".
נושא מרכזי 2: ההבדל בין מעשה רב (גדול מורה הוראה) לבין היתר בדיעבד.
הרב מתייחס לתופעה שראה אצל הרב הודו יוסף עצמו, שנהג לקרוא פיתום הקטורת מתוך קלף, אך עשה זאת בהצנעה ולא הסתכל ישירות על הכתב. הרב מסביר כי מעשה של גדול מורה הוראה שקורא מתוך קלף עלול להתפרש כהיתר לכתחילה, ולכן יש הבדל בין מעשה כזה לבין היתר בדיעבד לאחר שכבר נכתב. הוא מדגיש שאם אדם כבר כתב פיתום הקטורת על קלף, מותר לו לקרוא בו בדיעבד, אך אסור להפוך זאת להרגל קבוע, שכן זה נראה כפרסום של היתר לכתוב מגילות בודדות.
נושא מרכזי 3: הרחבת האיסור על כתיבת פסוקי תורה ודברי קודש באותיות מרובעות על גבי חפצים שאין להם קדושת ספר תורה.
הרב מרחיב את הדיון ומביא את תשובת הרמב"ם בנוגע לאיסור לרקום ברכות או פסוקי ציצית על טליתות באותיות מרובעות. הרמב"ם טען כי זה נחשב לכתיבת התורה מגילות מגילות, וכן יש בעיה של כניסה עם פסוקי תורה לשירותים. הרב מצטט את הרמב"ם שאפילו כאשר רב כותב תשובה ומביא פסוק כראיה, עליו לשנות את הכתב (אותיות עגולות, קיצור מילים, כתיבה לסירוגין) ולא לכתוב את הפסוק בשלמותו באותיות מרובעות.
הרב מוסיף דוגמאות נוספות:
נושא מרכזי 4: קריאה לפעולה והפצת המודעות להלכה.
הרב מסיים בקריאה לציבור ולתלמידי חכמים להפיץ את ההלכה בנושא זה, כדי שאנשים יהיו מודעים לאיסורים ולא ינהגו בקלות ראש בנושא כתיבת דברי קודש באותיות מרובעות שלא לצורך ספר תורה או מגילה שלמה. הוא מציין כי התשובה עצמה (בעניין פיתום הקטורת) נכתבה באותיות מרובעות, אך מקווה שהקוראים יבינו את ההקשר ויגנזו את החוברת ולא ינהגו בה כבעיתון רגיל. הוא מדגיש את הצורך להקפיד על ההלכה כפי שהיא עולה מדברי גדולי הפוסקים.
ציטוטים מרכזיים:
לסיכום, התשובה של הרב עודה יוסף מתמקדת באיסור כתיבת פרשיות תורה בודדות על קלף, במיוחד בהקשר של פיתום הקטורת, ומנצלת את ההזדמנות להרחיב את הדיון על איסור שימוש באותיות מרובעות לכתיבת פסוקי תורה ודברי קודש על גבי חפצים שאין להם קדושת ספר תורה, תוך הדגשת הצורך בהפצת מודעות להלכות אלו.
לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום
ואפילו עטרת ודיבן.
האם חובה על כל אדם בישראל לעשות זאת , או שזה מנהג של יהדות תימן בלבד ?
האם זאת הלכה פסוקה
ואם כן מדוע אין לדבר מודעת גדולה כמו מים אחרונים ?
שלום לכבוד הרב
כתב רבינו בהלכות עדות פרק י"א, ה': "וכן הבזויים פסולין לעדות מדבריהם, והם האנשים שהולכין ואוכלין בשוק לפני כל העם..."
מדוע רבינו כתב "הבזויין"? הרי בגמרא יש אומר שחשוב ככלב ויש אומר פוסל לעדות ופסקה הגמרא שפסול לעדות, משמע-אינו נראה ככלב,
האם יש מקום לסבתא שרבינו כתב הבזויין כיוון שבכל דור יש "בזויין" אחרים?
ובימינו מי שאוכל מול כל העם בשוק אינו פסול לעדות?
תודה רבה
שלום לכבוד הרב
האם כשכתוב "וחייב אדם להקביל את פני רבו ברגל"
הכוונה היא דווקא רבו המובהק?
תודה רבה
שלום מארי ערוסי
האם מהרי״ק סבר ששיבולת שועל היא אוינה דהיינו קוואקאר?
לק''י
שלום לכבוד מורינו ורבינו הגאון הרב רצון ערוסי שליט''א
עד איזה מספר במכונת תספורת אפשר לעשות אחד שתיים שלוש??
שלום רב,
חזרתי לפני 5 שנים בתשובה לאחר פטירתו של אבי ז"ל.
לפני פטירתו לא היתי מחובר כל כך לכל עניין הדת ואת המושגים שאמי / בלדי לא היכרתי בכלל.
איני יודע איך נהג סבי ואיני יודע איך נהג אבי...
הדבר היחיד שסבתא שלי יודעת לומר לי הוא שאנחנו שרעבים שזה ברור לאור העובדה ששם משפחתה של סבתי הוא שרעבי
אז כיצד עליי לנהוג???
ואודה אם תמליץ לי על ספר הלכות כלשהו (שיהיה עפ"י מסורת תימן כמובן)
מה נכלל בגדר חציצה בנטילת ד' המינים באופן שהנוטל אותם לא יוצא ידי חובתו?
נטל הלולב כשהוא נתון בנרתיקו או האתרוג כשהוא נתון בקופסה אף שהיא מהודרת, האם יצא ידי חובה?
באלו נסיבות לבישת כפפות תעכב המצוה, האם גם נטילת ד' המינים באזורים קרים ומושלגים?
מהם ההבדלים העקרוניים בין השיטות ההלכתיות והאם יש מחלוקת על הכללים: "אין בישול אחר בישול"?
האם מותר לפתות פת לתוך תבשיל חם בכלי ראשון שאינו ע"ג האש ?
לכבוד הרב ושלום רב
א. בבית הכנסת התמני שאני מתפלל יש שני ספרי תורה . אחד תימני והשני ספרדי - האם אפשר להוציא את הספר תורה הספרדי ולקרוא בו בשבת את הפרשה . או להוציאו למפטיר ביום שצריכים שני ספרי תורה?
ב. אם בכל זאת הוציאו את ספר התורה הספרדי ומכבדים אותי בעליה האם אני צריך לסרב או לעלות.
ג. אם הלכתי בשבת לבית כנסת ספרדי שהוא קרוב לביתי (ואני הולך הרבה פעמים) ומזמינים אותי לעליה האם אני יכול לעלות לברך ולקרוא בתורה בספר הספרדי שלהם. –אבקש את תשובתך לכל שאלה בנפרד אם זה אפשרי על מנת לא לשאול שאלות מיותרות.
בברכה ותודה מראש.
ישראל ברזילי
באלו נסיבות ובכפוף לאלו תנאים ניתן להתיר פעולה זו?
מדוע גזרו חכמי ישראל שלא להשהות תבשיל בתנור מע"ש למרות הכלל ההלכתי "השבת אסורה ואין מעשיה אסורים"?
בנסיבות של ימינו שאין חשש לחיתוי גחלים, האם יש מקום לבטל גזירת חכמי ישראל?