האם יענה משום כבוד שמים למרות ההפסק בתפילתו או לא יענה ע"מ שלא יווצר הרושם של עבודת ה' שלא על בסיס מושכל?
מדוע, אם כן, מפסיקין בקרית שמע לכבודו של אבא, של רב, של מלך בשר ודם?
הניתן להקל בהפסקה בקריאת הזמירות או שהנוסח המיוחד שקבעו להם חז"ל בא לאותת שהעוסק במצווה פטור מן המצווה?
תכנים לקריאה נוספת
הבדלים בהגדרות השתלשלות התורה
שלום כבוד הרב.
מה הגדרת "הלכה למשה מסיני", "מפי הקבלה", "מפי השמועה", "שלוש עשרה מידות שהתורה נדרשת בהן" ומה היחס ביניהן?
בתודה מראש.
הלכות יסודי התורה פרק ט א-ב
האם יש לנביא או לחכם מחכמי ישראל סמכות לחדש מצווה מן המצוות?
מדוע העובר על דברי חכמים פחות חמור מהעובר על דבר תורה מפורש? והרי התורה עצמה מצווה לשמוע לחכמים?
כיצד מתירים לשיטת הרמב"ם להטיל בגד שנתלכלך בשבת לכלי עם מים והרי "שרייתו זהו כיבוסו"?
היש הבדלים בין פעולת שריית הבגד לבין פעולת הכסכוס או שכשוך או נתינת מים עד להסרת הלכלוך?
נטילת ידיים
לק"י
שלום כבוד הרב,
כתב הרמב"ם בהלכות ברכות:
יט. לט אדם את ידיו במפה, ואוכל בהן פת או דבר שטיבולו במשקה, אף על פי שלא נטל ידיו. המאכיל לאחרים, אינו צריך נטילת ידיים; והאוכל, צריך נטילת ידיים, אף על פי שאינו נוגע במאכל, אלא אחר הוא המאכילו. והוא הדין לאוכל במגרפה, שצריך נטילת ידיים. כ. אסור להאכיל מי שלא נטל ידיו, אף על פי שהוא נותן לתוך פיו.
מצד אחד התיר רבינו אכילה ללא נטילה אם אינך נוגע ישירות בפת (לט אדם וכו') ומצד שני חייב נטילה למי שמאכילים אותו למרות שאינו נוגע בפת. אודה לך אם תוכל להסביר סתירה לכאורה זו של רבינו
בברכה