האם יענה משום כבוד שמים למרות ההפסק בתפילתו או לא יענה ע"מ שלא יווצר הרושם של עבודת ה' שלא על בסיס מושכל?
מדוע, אם כן, מפסיקין בקרית שמע לכבודו של אבא, של רב, של מלך בשר ודם?
הניתן להקל בהפסקה בקריאת הזמירות או שהנוסח המיוחד שקבעו להם חז"ל בא לאותת שהעוסק במצווה פטור מן המצווה?
