ראש השנה
שלום לכבוד הרב 1- איך נכון לעשות את הקידוש של ראש השנה ומתי נכון להביא את הפירות על השולחן ( עדיף לפני המוציא או אחרי המוציא) מה מנהגנו? 2- האם עושים קידוש אם הפירות שהבאנו בערב גם בבוקר אחרי שחוזרים מהבית כנסת או שאין חובה להביא את הפירות?
במישור המשפטי, האם יש הבדל בהתייחסות לתביעה שכזו בין משפט התורה לבין המשפט הכללי?
כיצד יש להתייחס לאדם ירא שמים שהבטיח למכור לראשון והפר הבטחתו ומכר לשני למרות שקבל ממנו תמורה זהה לזו שהוצעה ע"י הראשון?
כיצד מקרה שכזה מחדד את ההבדלים העקרוניים בין היעדים של משפט התורה לבין היעדים של המשפט הכללי?
המקור עוסק במקרה היפותטי בו ראובן מעוניין לרכוש את דירתו של שמעון. לאחר משא ומתן, שמעון מצהיר כי אם לא ימצא קונה במחיר גבוה יותר עד סוף היום, הוא ימכור את הדירה לראובן במחיר שהציע. בסופו של דבר, שמעון מוכר את הדירה ללוי באותו המחיר שהציע ראובן, בטענה שהופעלו עליו לחצים מצד חברים.
השאלה המרכזית הנדונה במקור היא האם שמעון מחויב בהבטחתו כלפי ראובן. התשובה ניתנת בשני מישורים נפרדים: המשפטי וההלכתי-דתי.
במישור המשפטי:
המקור קובע באופן חד משמעי כי מבחינה משפטית, שמעון אינו מחויב בהבטחתו כלפי ראובן. הסיבה לכך היא שלא נעשה מעשה קניין פורמלי, לא ניתנו דמי קדימה, ולא התקיימו תנאים משפטיים מחייבים ליצירת חוזה. כל שהיה הוא הבטחה בעל פה, אשר אינה בעלת תוקף משפטי מחייב במקרה זה.
המקור מציין: "במובן המשפטי זו הייתה הבטחה. אבל לא מעבר לזה לא עשו מעשה קניין, לא נתנה שום דמי, לא נתנו דמי קדימה, לא שום כלום, אלא הבטחה. ולכן במובן המשפטי כאמור, אין משהו שאפשר לאחוף או לחייב את שמעון."
במישור ההלכתי-דתי:
בניגוד למשפט החילוני, המקור מדגיש כי מבחינה הלכתית-דתית, שמעון כן מחויב בהבטחתו כלפי ראובן. תפיסת העולם ההלכתית רואה בדיבורו של האדם דבר קדוש ובעל תוקף מוסרי. העמידה בדיבור היא ערך מרכזי, והפרת הבטחה נתפסת כחטא מבחינה דתית.
המקור מצטט: "הרי הדבר פשוט מוצא שפתיך תשמור ועשית הן שלך צריך להיות הן ולב שלך צריך להיות לו ואדם שמבטיח לחברו צריך לעמוד על דבריו ולקיים אותם ולכן במובן חתי הדתי עדיין שמעון מחוייב כלפי מעלה כלפי שמיים מכוח התחייבות שלו כי התורה מקדשת את הדיבור לא יחל דברו."
המקור ממשיך ודן במצב היחסים בין לוי לשמעון. אם לוי ושמעון כבר ביצעו מעשה קניין, העסקה ביניהם "משוריינת" ואין אפשרות לבטלה מבחינה משפטית. במצב כזה, הטענה היחידה שנותרת כלפי שמעון היא במישור המוסרי-דתי, בגין הפרת הבטחתו לראובן. המקור מציין כי "אין דעת חכמים נוחה ממנו" של אדם שאינו עומד בדיבורו, דבר שיש לו השלכות חברתיות בקהילה דתית.
לעומת זאת, אם העסקה בין לוי לשמעון טרם הושלמה במעשה קניין, וכל שקיים הוא הבטחה של שמעון ללוי (לאחר שהבטיח קודם לראובן), אזי לראובן יש קדימות כיוון שהבטחתו קדמה להבטחה ללוי. במצב כזה, המקור טוען כי אדם ירא שמיים צריך לבטל את הבטחתו ללוי ולקיים את הבטחתו הראשונה לראובן.
השוואה בין המשפט הכללי למשפט התורה:
המקור מבקר את המשפט הכללי על כך שהוא מתמקד בהיבטים הפורמליים ואינו נותן משקל מספק לערכים מוסריים כמו עמידה בדיבור. לעומת זאת, משפט התורה לא רק מחנך לעמידה בדיבור מגיל צעיר, אלא גם מספק "גיבוי" לכך באמצעות סנקציות חברתיות ודתיות (כגון "אין דעת חכמים נוחה ממנו").
המקור מסכם: "ללמדנו שבאמת בדברים כאלה שהמשפט הכללי לא יכול לעזור הרי במשפט התורה אם מדובר בבני אדם ירא השם שעדיין בכל זאת יראים שמה אולי הקדוש ברוך הוא יתפוס אותם בכך עדיין יש מנגנון יש איזה שהם כלים לגרום לבן אדם להתנהג ביראת שמיים וזה מוסיף למהות של ההגינות בתוך החברה לאמת יד בתוך החברה מה שאין כן משפט כללי חדל עונים בכלל מטפל לא מבעיה שהוא לא חנך את האזרחים חינוך מאוד מאוד מהותי שהתנהגו באמת וצדק אלא גם הוא לא נותן גיבוי לכך במערכת המשפט מה שאין כמשפט התורה א' מאוד מאוד מחנכים את הבני אדם מגיל אפס להתנהג הן שלך הן לו שלך לו לא יחל דברו מוצא צפתח שמור ועשית וכולי לא רק שמחנכים אלא גם נותנים לזה גיבוי כי על ידי זה שהרב אומר שמע אין רוח חכמים נוחם חם אתה לא שומר על על הבטחתך הרפר ש דבר שבחברה היהודית הדתית יודעים פלוני פלוני אין דעת רוח מנוחה ממנו וברגע שיודעים שפלוני אין דעת רוח מנוחה ממנו השדרוג שלו הוא למטה מטה זה לא מעלה מעלה זה קצת מעוט לנו שאנחנו היום כבר לא פועלים בדרך הזו אבל אלוהינו פועלים כך כל מי שאין דעת רוחמ לא מסתכלים כמה הוא תורם מבית הכנסת, כמה הוא יפה, כמה הוא חזק, כמה הוא כמה הוא אין, אלא מסתכלים על איפה מעמדו מול תלמידי חכמים, איך תלמיד חכמים מתייחסים אליו והשדרוג כבר עליי זה וזה זוהי ערובה לחברה הרבה יותר אגונה, יותר אמיתית, יותר ערקית אשרנו שזא י דרכנו רבי חנין גש"
המקור טוען כי קיומו של משפט התורה, עם הדגש על יושרה מוסרית ועמידה בדיבור, תורם ליצירת חברה הוגנת, אמיתית וישרה יותר.
שלום לכבוד הרב 1- איך נכון לעשות את הקידוש של ראש השנה ומתי נכון להביא את הפירות על השולחן ( עדיף לפני המוציא או אחרי המוציא) מה מנהגנו? 2- האם עושים קידוש אם הפירות שהבאנו בערב גם בבוקר אחרי שחוזרים מהבית כנסת או שאין חובה להביא את הפירות?
היש הבדל בדין ט' באב ושאר תעניות במסיר ריח רע ביחס לדיני יום הכיפורים המחמירים כל הנאה אפילו ברחיצה?
בידוע שמטעמת עד רביעית אפילו בלעו אינה צריכה ברכה, האם לענין תעניות ניתן להקל במטעמת כשהיא נפלטת?
מה משמעות "ועיניתם את נפשותיכם" שנאמר ביום הכיפורים, האם כמו דין מאכלות אסורות הנאסרות בהנאת חיך בלבד?
לק"י
יורנו מורנו דבר הלכה זה:
השומר אצל חבירו בשטר כשיחזיר את הפקדון לחבירו, האם חבירו מחזיר לו את השטר?
ואם לא כשיבוא חבירו לבית דין ויאמר שזה השומר לא החזיר לו את פיקדונו והוכחתו תהיה שהשטר עדין אצלו?
תודה רבה ויהי רצון שתעלה מעלה מעלה במפעלך הקדוש,אכי"ר.
שלום לרב 1- האם זה נכון שמנהג התימנים ליתקוע 71 קולות ולא 101 קולות שופר? (מה הטעם לכך?) 2- איך לנהוג בעת ברכות השופר בעמידה או בישיבה? 3- האם נכון לומר קודם כל את ויהי רצון ואחרי זה את הברכה או שזה לא משנה? שנה טובה וגמר חתימה טובה
הכנס השנתי העולמי ה-20 בדיני ממונות: בנושא דיני ירושה וצוואות – מושבים שני-שלישי
לצפייה בתוכניית הכנס לחצו כאן
שלום לכבוד הרב
כתוב בסידור "שיח ירושלים" שברמב"ם [סדר התפילות] לא כתוב להגיד "ובכן" בעשרת ימי תשובה, אלא: "ויגבהּ ה' צבאות במשפט והאל הקדוש נקדש בצדקה ברוך אתה ה' המלך הקדוש",
ולעומת זאת כתוב בהלכּות תפילה (פרק ב' הלכה י"ט): "וכן יש מקומות שנהגו להוסיף בעשרת ימים אלו בברכה שלישית 'ובכן...ובכן...', אבל בראש השנה וביום הכיפורים-מנהג פשוט הוא להוסיף בשלישית 'ובכן...ובכן...'"
א. איזה נוסח להגיד בעשרת ימי תשובה?
ב. איזה נוסח להגיד ביום כיפור וראש השנה?
תודה רבה
מהתעלמות הרמב"ם, האם ניתן להסיק שמחייב בקידוש במיוחד כשחל בשבת או שאין לקדש ע"מ שלא להסתבך באיסור ברכה לבטלה? מדוע שאלה זו התעוררה רק אצל האחרונים והרי מדובר במקרים שכיחים ואעפ"כ לא נמצאה התייחסות מימות המשנה ועד לראשונים? מה מאותתים לנו חז"ל בתקנתם שתפילת מוסף של יוה"כ "תדחה" את המוסף של השבת למרות שקדושתה רבה יותר?
לצערנו הרב בשנים האחרונות היו כמה מקרים שבהם הוגשו כתבי אישום ואף נענשו במאסר על מעשיהם כמה תלמידי חכמים ידועים ולמרות זאת לא שמענו שהוחרמו ע"י הרבנות הראשית ובמקרים מסוימים אותם תלמידי חכמים אף שבו ללמד לרבים לאחר ריצוי עונשם. הכיצד?
שלום לך, אשתי ילדה בת לפני ראש השנה. והיא מיניקה. האם היא חייבת לצום יום כיפור? אלעד