הפרשת חלה או ברכה לבטלה?
האם נכון עושות הנשים בטקסי 'הפרשת חלה'?
האם ניתן להפריש חלה מבצק שחולק לנשים שונות בכמויות קטנות?
האם עיסה של שותפים חייבת בחלה?
מה מעמדו של היבול שטרם הופרש ממנו מעשר עני בלבד, האם נחשב כאוכל טבל ואיזה עונש יתחייב?
בנסיבות שמשגיח הכשרות קרא שם וקבע מקום אך הבעלים של היבול סירב להפריש מעשר עני, האם ניתן להתיר היבול באכילה?
האם יכול העני לתבוע מהלקוחות שקנו הפירות או הירקות שיעבירו אליו את מעשר העני או את דמיו?
נושאים מרכזיים:
לסיכום: הדובר דן באופן מפורט בסוגיית הפרשת מעשר עני על ידי גורמי כשרות ובפתרונות שונים להתמודדות עם אתגר זה ברמות שונות של ייצור ושיווק. הוא מגיע למסקנה הלכתית המקילה על הצרכנים הקונים תוצרת בהכשר מהודר, תוך הסתמכות על פעולות ההפרשה וקביעת השם והמקום שנעשות על ידי גורמי הכשרות.
האם נכון עושות הנשים בטקסי 'הפרשת חלה'?
האם ניתן להפריש חלה מבצק שחולק לנשים שונות בכמויות קטנות?
האם עיסה של שותפים חייבת בחלה?
1 מי שרוצה לקנות ענבים של שביעית מערבי כדי לעשות מהם יין לשביעית?
האם יש איסור סחורה?
2 ואם לא, האם חייב הפרשת תרו"מ?
האם דינם כפירות הפקר? האם יחול עליהם איסור ערלה? החייבים הם בתרו"מ?
האם נחשבים כעצים שניטעו לגדר או סייג הפטורים מחובות שאר הפירות למרות שהינם עצי מאכל?
הרואה נשורת של פירות על המדרכה, באילו נסיבות לא יחשבו לגזל ואף לא יתחייבו בתרו"מ?
לק"י
שלום כבוד הרב,
אני מכין לצריכתי הפרטית יין מענבים וכן משרת צימוקים. כיצד עלי להפריש תרומות ומעשרות:
א) האם עלי להפריש מהפרות לפני הכנת היין או שמא להפריש רק מהיין?
ב) האם דין משרת הצימוקים כדין היין לענין זה?
ג) באם הופרשו הפרות, האם יש כמות מינימלית של יין שעל פחות ממנה אין צורך להפריש?
ד) כיצד משתנים דינים אלו למי שמתגורר בחוץ לארץ?
בברכה
מהי ההגדרה של חצר הקובעת ומחייבת הפרשת תרו"מ לירקות ופירות שנגמרה מלאכתן?
היש נסיבות שהאוכל פירות בגינה יתחייב בתרו"מ למרות שההלכה מתירה עקרונית אכילת עראי בגינות?
האם יתכנו אפשרויות של היתר לאכילת עראי גם בחצר הקובעת למעשר?
בדיני תערובות דבר האסור בדבר מותר במין שאינו במינו , בנותן טעם.
אם התערבבה תרומה עם חולין כהן טועם ואם דבר אסור כגון כלאי הכרם הגוי טועם.
מה יהיה הדין כאשר הייתה עיסת תרומה של תפוחים שנפל בה פרי (לא תפוח) של כלאי הכרם , ורוצים לבדוק לגבי נותן טעם מי יטעם את העיסה ?
מצד אחד לכהן אסור מחשש לכלאי הכרם ומצד שני לגוי אסור לאכל תרומה .
הניתן לדמות עץ זה לשיח הצלף, הנזכר במקורות, ומאופיין באכילה של כל חלקיו (עלים, פירות, זרעים)?
האם העלים יאסרו מדין ערלה היות והם נאכלים? האם יתחייבו בתרו"מ כפירות?
מה תהיה הברכה על העלים "בורא פרי האדמה" או "בורא פרי העץ" כברכה על הפירות?
האם ניתן להתייחס לאותה עיסה שוב כעיסה טבולה ולכן תפריש ממנה חלה מחדש?
האם דינה של אותה תערובת כמדומע הדורשת יחס של פי מאה ואחד ע"מ להחזירה למצב שלפני ההפרשה?
כיצד ניתן לתקן את אותה עיסה או מאפה והאם תיחשב הברכה על החלה כברכה לבטלה?