מורינגה רותמית-עץ בעל ערך תזונתי גבוה שכל חלקיו נאכלים, מה דינו לענייני ערלה, תרו"מ וברכות?

תמצית עיקרי הדברים והרעיונות מהמקור "הטקסט שהודבק" בנושא מורינגה רותמית

מסמך זה מסכם את הדיון ההלכתי שהועלה בשאלה מבנו של הרב צניה בנוגע למורינגה רותמית, תוך השוואה לצמח הצלף המוזכר במקורות. הדיון מתמקד בשלושה תחומים עיקריים: דיני ערלה, דיני תרומות ומעשרות, ודיני ברכות הנאמרות על חלקי הצמח השונים.

1. תיאור המורינגה הרותמית והשוואה לצלף:

המורינגה הרותמית מתוארת כצמח הדומה לרוותם הגדל בארץ באזור ים המלח והערבה, אך בעיקר גדל בחו"ל. היא מכונה בלשון מליצה "עץ הפלא" בשל ערכה התזונתי הגבוה ואפשרות אכילת חלקיה השונים: העלים (חיים, כבושים או מבושלים) והפרי (תרמיל המכיל זרעונים, שמהם ניתן להפיק שמן ולאוכלם עם או בלי קליפה). הרב פותח בדיון על צמח הסלף (צלף) המוזכר בגמרא, המשנה והתוספתא, כנקודת השוואה לדיון ההלכתי על המורינגה.

2. דיני ערלה:

• עקרון הדין: מאחר ולמורינגה הרותמית יש גזע ממנו צומחים עלים והיא מתקיימת למעלה משלוש שנים, נקבע באופן עקרוני שיש לה דין אילן לעניין ערלה.
• השאלה: מה בדיוק אסור מדין ערלה בצמח זה? האם רק התרמיל עם הזרעונים (הנחשב לפרי), או גם העלים הנאכלים?
• ההשוואה לצלף: הגמרא קובעת שלצלף יש דין ערלה מאחר והוא מתקיים שנים רבות, אך רק ברמה השלמה של הפרי הוא נאסר בעורלה. השלבים המוקדמים של הפרי, אף שהם נאכלים, נדונים כ"עץ" ולא כ"פרי" לעניין זה. הכלל הוא שבעורלה רק הפרי נאסר ולא העץ.
• ההשלכה על המורינגה: הרב מקיש מהצלף למורינגה וקובע שהעלים, אף שהם נאכלים, אינם נחשבים כ"פרי" לעניין ערלה מכיוון שאם זורעים אותם לא יצמח מהם מורינגה רותמית. לכן, רק התרמיל עם הזרעונים, שממנו צומחת המורינגה, הוא עיקרו של הפרי ורק הוא יהיה אסור בשלוש שנות ערלה.
• ציטוט: "מתוך זה נוכל להקיש לגבי המורינגה הרוטמית הזו העלים נאכלים נכון שהלכאורה ניתן לבוא ולומר שהעלה הזה מאחר והוא נאכל הוא גם פרי אבל הרי אם לוקחים את העלה וזורעים אותו מזה לא יצמח מורינגר רוטמית אלא הוא חלק מן האילן חלק מן הצומח שהוא נאכל ולכן אין לנו אלא את הפרי עצמו שהוא התרמיל עם הזרעונים שאם נזרע אותו יצמח מורינגרות תמיד וזהו עיקרו של הפרי וזה מה שיעסר בשלוש שנות עורלה אבל העלה עצמה העלי העלים עצמם אף שהם נאכלים מאחר ואינם נזרעים וצומח ולא צומח מהם מורין גרומית הם לא אסורים בתורת אורלה יש להם דין מאכל אבל לא דין של פרי לעניין עורלה".

3. דיני תרומות ומעשרות:

• הבדל מדיני ערלה: בענייני תרומות ומעשרות, ההבחנה בין "עץ" ל"פרי" אינה חדה כמו בדיני ערלה.
• ההשוואה לצלף וצמחים אחרים: מצוטטת הלכה מרבנו הקובעת ש"צמרות של טנטן ושל חרדל ושל פול לבן ושל סל והקפר דין של צעליו פטורין מפני שאינן פרי". אך זה אמור רק כאשר זורעים אותם לזרע. אם זורעים אותם לירק (כדי לאכול את העלים או השלבים המוקדמים של הפרי), הם חייבים בתרומות ומעשרות. גם האביונות (ניצני הפרי) של הצלף חייבים בתרומות מכיוון שהם נחשבים כפרי לעניין זה.
• ההשלכה על המורינגה: מאחר והמורינגה הרותמית היא רב-תכליתית וניתן להשתמש בה גם לעלים וגם לפרי, וייתכן שאנשים זורעים אותה למטרות שונות, הדין תלוי בכוונת הזורע.
• אם הכוונה היא גם לעלים וגם לפרי (במיוחד בארצות שמגדלים אותה באופן מסחרי), ייתכן שיפרישו תרומות ומעשרות הן מהעלים והן מהפרי.
• אם במקום מסוים מגדלים אותה רק עבור הזרעים, העלים יהיו פטורים מתרומות ומעשרות.
• אם מגדלים אותה רק עבור העלים, התרומות ומעשרות יהיו מהעלים.
• עיקרון מנחה: הכל תלוי בכוונת הזורע ובייעוד הגידול.
• ציטוט: "זה תלוי למה אתה זורע. אם אתה זורע אותו בשביל העלים, בשביל השלבים המוקדמים של הפרי, אז הוא חייב בתרומות מעשרות בשלבים המוקדמים. כי זרעת אותו לצר. אם זרעת אותו לצורך זרע, אז רק החלק האחרון תחייף בתרומות ולא החלק המוקדם... הכל לפי כוונת הזורע".

4. דיני ברכות:

• ההשוואה לצלף ו"גור הדקל":ביחס לצלף, השלבים המוקדמים של הפרי (אף שהם ברמת פרח) מברכים עליהם "בורא פרי האדמה" מכיוון שהם נאכלים. את עיקרו של הפרי מברכים "בורא פרי העץ".
• "גור הדקל" (הליבה הרכה של הדקל) מברכים עליו "שהכל נהיה בדברו" למרות שהוא נאכל, מכיוון שהדקל ניטע רק לצורך התמרים ולא לצורך הגור. ההנאה מהגור היא אגבית.
• ההשלכה על המורינגה: מאחר והמורינגה הרותמית ניטעת בדרך כלל כצמח רב-תכליתי, שנועד גם לעלים וגם לפרי, דינה שונה מגור הדקל.
• על העלים, מאחר והם אכילים ומהווים חלק מהתכלית שלשמה ניטע הצמח, יש לברך "בורא פרי האדמה".
• על הפרי עצמו (התרמיל עם הזרעונים) יש לברך "בורא פרי העץ".
• על השמן המופק מהזרעים יש לברך "שהכל נהיה בדברו".
• ציטוט: "נוכל לומר גם אנחנו שהעלים של המורינגה נברך עליהם בורא פרי האדמה כי הם אכילים ואילו הפרי עצמו ברו עליו בורא פרי העץ... אף אנחנו נאמר על המורינגרותמית הוא שונה מאשר הגור כי בוודאי אלה שנוטעים אותו הם נוטעים אותו הם נוטעים אותו משום שהוא רב תכליתי ולכן דינו כמו עשה לו שעל עלי מברך בורא פי האדמה ועל ה ה פרי עצמו התרמיל למזרעונים יברך בורא פרי העץ ועל השמן שהכל נהיה בדברו".

לסיכום:

המסמך מציג ניתוח הלכתי מפורט של דיני ערלה, תרומות ומעשרות וברכות ביחס למורינגה רותמית, תוך שימוש בצמח הצלף כדוגמה השוואתית מהמקורות. המסקנות העיקריות הן:

• לעניין ערלה, רק התרמיל עם הזרעונים נחשב כפרי האסור בשלוש השנים הראשונות, בעוד שהעלים מותרים.
• לעניין תרומות ומעשרות, החיוב תלוי בכוונת הזורע ובייעוד הגידול – אם זורעים גם עבור העלים, הם יהיו חייבים בתרומות ומעשרות.
• לעניין ברכות, על העלים יש לברך "בורא פרי האדמה", על הפרי "בורא פרי העץ", ועל השמן "שהכל נהיה בדברו".

הדיון מדגיש את ההתייחסות ההלכתית לייחודיות של צמחים רב-תכליתיים ואת הצורך להתאים את הדינים השונים בהתאם לאופי השימוש בחלקי הצמח השונים ולכוונה העומדת מאחורי גידולו.