אם יהיה דינו לענין הנחת תפילין כאטר, איזו יד תיחשב כ"יד כהה"?
מהו המבחן הקובע לענין הנחת התפילין, רוב הפעולות של האדם או פעולת הכתיבה?
מהי הפשרה שקובע הגר"ע יוסף בדין הנחת התפילין ליהודי בנסיבות אלו?
תכנים לקריאה נוספת
הבדלים בהגדרות השתלשלות התורה
שלום כבוד הרב.
מה הגדרת "הלכה למשה מסיני", "מפי הקבלה", "מפי השמועה", "שלוש עשרה מידות שהתורה נדרשת בהן" ומה היחס ביניהן?
בתודה מראש.
עד כמה צריך היהודי להשקיע בהידור מצוות?
האם התבסס השו"ע על מקור תלמודי לשיעור ("עד שליש") בהידור מצווה ומדוע התעלם הרמב"ם ממקור זה?
היכן הביא הרמב"ם את המושג "הידור מצוה" וכיצד פירשו לשיטתו?
האם ישנה סתירה בין הנאמר בגמ' "עד שליש" לבין הכלל שטבעו חכמי ישראל: " ...לעולם אל יבזבז למעלה מחומש"?
תערובות בהלכה
בדיני תערובות דבר האסור בדבר מותר במין שאינו במינו , בנותן טעם.
אם התערבבה תרומה עם חולין כהן טועם ואם דבר אסור כגון כלאי הכרם הגוי טועם.
מה יהיה הדין כאשר הייתה עיסת תרומה של תפוחים שנפל בה פרי (לא תפוח) של כלאי הכרם , ורוצים לבדוק לגבי נותן טעם מי יטעם את העיסה ?
מצד אחד לכהן אסור מחשש לכלאי הכרם ומצד שני לגוי אסור לאכל תרומה .
צלייה ל"המברגרס" לכתחילה?
לק"י
לכבוד הרב, מורנו ורבנו.
אני מבלבל מאד לגבי הברור של מאכלות אסורות, פרק ו', בפרט הלכות י' - י"ג. מתי יש צורך לחלט את בשר ומתי אין צורך לחלט אותו? למה?
האם אפשר לעשות "המברגרס" לפי שיטת הרמב"ם לכתחילה? למה או למה לא?
יש לי כמה שאלות לגבי ענין זה. אפשר לברור אותו הרב אלי בבקשה?
תודה רבה עד למאד.
תרגומו של הגר"י קאפח למילות ההגיון
שלום, לאחרונה למדתי את מילות ההגיון לרמב"ם בתרגומו של הגר"י קאפח. במהלך הלימוד עלו לי כמה שאלות. רציתי לשאול את מר מה מהן טעויותיי שלי, מה מהן משל המדפיס ואם יש מהן גם בבחינת שגגה היוצאת מפי השליט. א- שער ג, עמ' מג, הרב קאפח תירגם כלשון הקדמונים [מלבד אחיטוב]: 'הדברים', המקור: 'אלכלם', למה לא תורגם 'המילים' שהרי כך תירגם בכל הפרק וכן בצורת היחיד בסמוך? האם בגלל הדמיון לאלכלאם שבפתיחה ובשער א? [אב"ת- הדבורים, אחיטוב- המילות, ביבש- דבורים] ב- שער ה, עמ' נט, הרב קאפח תירגם בדומה למתרגמים הקדמונים: 'הפיכת', המקור: 'אנקלאב', למה לא תורגם 'עיקול' שהרי כך תירגם בהמשך וכן ברשימת הסיכום?