היש צורך להתקין בסיום מגילת אסתר עמוד ע"מ לגלול סביבו את המגילה?

נעסוק בשאלה ההלכתית האם יש צורך להתקין עמוד בסופה של מגילת אסתר, בדומה לספר תורה, כדי לסייע בגלילתה. הדובר מציג את הדעות השונות בנושא, תוך התייחסות למקורות תלמודיים, לפסיקות של רבנים מרכזיים ולמנהג יהודי תימן.

נקודות מרכזיות:

• הבחנה בין ספר תורה למגילת אסתר ושאר נביאים וכתובים: התלמוד בבבא בתרא (עמוד ג', ד', א') מציין במפורש שיש לעשות שני עמודים לספר תורה בתחילתו ובסופו, זאת משום שבספר תורה יש צורך לגלול אותו לעיתים קרובות מהתחלה לסוף ובחזרה. לעומת זאת, בשאר הנביאים שאינם נקראים בציבור, אין צורך בעמודים כלל.
• ציטוט: "בתלמוד בבא בטרא עמוד בג עמוד בד עמוד א' נזכר במפורש שיש לעשות שני עמודים לספר תורה בתחילתו ובסופו הועיל ובספר תורה יש לגלול אותו מדי פעם ופעם פעם מתחילתו לסופו ופעם את סופו לתחילתו ולכן יש צורך בשני עמודים. אבל בשאר הנביאים שאינם נקראים בציבור, אין צורך ועמודים לא בהתחלה ולא בסוף."
• דיון במצב של צירוף תורה, נביאים וכתובים יחד ("תנ"ך על גוויל"): הגמרא שם מתייחסת למצב בו אדם רוצה לחבר את כל כתבי הקודש על גוויל אחד. במקרה כזה, עושים עמוד בראשו ובסופו כדי לאפשר גלילה נוחה. אולם, הדובר מדגיש כי ספר כזה אינו נחשב לספר תורה במלוא מובן המילה ואינו נקרא בציבור כמותו. מגילת אסתר הנכתבת בפני עצמה נחשבת לאיגרת.
• ציטוט: "שם מדובר שב מהם ניתנה האפשרות לצרף מלבד חמישה חומשי תורה נביאו מכתובים שכתובים על ג'ויל כמו הספר תורה ואז מטבע הדברים אין קוראים בספר תורה כזה בציבור כי הרי דרגתו בקדושת חומש ולא בדרגת ספר תורה שניתן בסיני כי יש בו דברים יתרים נביאים וכתובים אבל בגלל שמבחינה מעשית יש צורך לקרוא בו, אז היי עושים לו עמוד בתחילתו ועמוד בסופו כדי שמתחילה מעשית יהיה אפשר לקרוא בו. אבל המגילה הנכתבת כשהיא לעצמה בלי שום קשר לשאר רביעים וכתובים ולא לספר תורה, היא נקראת הגרת."
• הבדלים בין מגילת אסתר לספר תורה: המגילה אינה שווה לספר תורה בכל דבר. העובדה שהיא נחשבת לאיגרת מרמזת שאין צורך בעמודים, שכן היא נפתחת מההתחלה עד הסוף באופן ישיר.
• ציטוט: "ולא בכל דבר היא שווה לספר דורה תורה יש דברים שהיא שווה לספר תורה ויש דברים שאיננה שווה לספר תורה ואדרבה זה שהיא נחשבת לאיגרת הרי שאנה אין לה עמודים כי היא נפתחת מההתחלה עד הסוף ואין צורך בשום עמוד."
• דעת רבנו בהלכות ספר תורה לעומת הלכות מגילה: רבנו (הרמב"ם) הזכיר את הצורך בעמודים לספר תורה בהלכות ספר תורה, בהתאם לגמרא המפורשת. אולם, הוא לא כתב שיש צורך בעמוד למגילה בהלכות מגילה, דבר המעיד על דעתו שאין בכך צורך.
• דעת "תור אור החיים" והבית יוסף: בעל "תור אור החיים" (סימן תרצ"א) כתב שהמגילה צריכה עמוד בראשה וחלק בסופה כדי להקיפה בו. הבית יוסף מביא חילוקי דעות בנושא ופסק בסימן תרצ"א סעיף ב' וכתב שהמגילה צריכה עמוד בסופה וחלק בראשה כדי להקיפה בו, ובכך הפך מדברי "תור אור החיים" לגבי מיקום העמוד העיקרי.
• ציטוט: "אבל התור אור החיים סימן תרצא כתב וצריכה כלומר המגילה עמוד בראשה וחלק בסופה כדי להקיפה בו אז בכלל הוא מדבר על עמוד בתחילתה אוכבר הבית יוסף מביא חילוקי דעות בעניינים אלו ופירושים שונים ומרן הבית יוסף על פי הבנתו בטור בעמדות המפרשים פסק בסימן תרצ"א סעיף ב וכתב וצריכה עמוד בסופה וחלק בראשה כדי להקיפה בו כלומר הפך דברי התור אבל הוא מצריך עמוד בסופה וחלק בראשה כדי להקיף בו."
• מנהג האשכנזים על פי הרמ"א: הרמ"א (הגהות הרמ"א) מעיד שנהגו שלא לעשות למגילה עמוד כלל בסופה.
• ציטוט: "ובהגהת הרמה הרמה מגיעה והוא אומר גם נהגו שלא לעשות לה עמוד כלל בסופה כלומר הוא מעיד שודי אשכנז לא שלא נהגו לעשות עמוד אלא נהגו שלא לעשות עמוד כלל."
• דעת הגאון מווילנה: הגאון מווילנה מתייחס לנושא, אך בסופו של דבר, דברי הרמ"א הם העיקר למנהג האשכנזים.
• מנהג יהודי תימן ודעת מורי דוד משרקי: מורי דוד משרקי בדרך כלל משמיט את הגהות הרמ"א אלא אם כן הוא רואה בהן עניין לאמץ אותן. העובדה שהוא השמיט את ההגהה בנושא זה מרמזת שהוא מצדד בדעת מרן (הבית יוסף) שיש צורך בעמוד בסופה. אולם, הדובר מטיל ספק האם מכך ניתן להסיק שמנהג יהודי תימן היה לעשות עמוד בסופה. הוא טוען כי מורי דוד משרקי צידד בפסיקת מרן ליהודי תימן, אך זה לא מעיד על המנהג שהיה קיים בפועל.
• ציטוט: "והנה כדרכו של מורי דוד משרקי שהוא משמיט הגהות הרמה אלא אם כן הוא מוצא מוצא בהן עניין שהוא רוצה לאמץ אותן הוא חושב שיש לאמץ אותם כאן מורידה משרגי השמיט את ההגה הזו של הרמה משמע שהוא מצד כמו מרן שצריך עמוד בסופה. אבל כאן המקום לשאול האם מדברי מורי דוד משרקי ניתן להסיק מסקנה שודי תימן נוהגים לעשות עמוד בסופה שכן מורי דוד משרקי השמיט את הגהתרמה. יש מי שסובר שכן? לענו דעתנו אין מכאן להשיק מסקנה שהמנהג של אבותינו לעשות לה עמוד בסופה כי כשמורי דוד משקי משמיט דברי הגעת רמה זה לא אומר שהוא בדעה שהמנהג בתימן כמו מרן אלא הוא בדעה שיש לנהוג כמו מרן כי יש הבדל בין הוא מעיד על מנהג קיים ובין אם הוא מצד לפי עמדה של פוסק מסוים."
• ראיות ממנהג יהודי תימן בפועל: הדובר מעיד שראה מגילות רבות של יהודי תימן ללא עמוד בסוף, ואף מגילות שהיו מגוללות באופן הדוק בתוך נרתיקים צרים שלא היה בהם מקום לעמוד כלל.
• ציטוט: "ולא עוד אלא עינינו ראו ולא זר הרבה מגילות של אבותינו שאין בהם עמוד בסוף נהפוכו אין בהם עמוד והיו גוללים אותם ומכניסים אותם בתוך נרתיק מאוד מאוד צמוד שאין מקום בכלל לעמוד לא בסופו ולא בתחילתו."
• שיקולים מעשיים ללא צורך בעמוד: הדובר מסביר כי מבחינה מעשית אין צורך בעמוד במגילת אסתר, שכן ניתן לגלול אותה בקלות גם בלעדיו, במיוחד לאור העובדה שאין לה שוליים רחבים כמו ספר תורה. יתרה מכך, גלילה הדוקה מהסוף להתחלה ללא עמוד עשויה להיות נוחה יותר.
• ציטוט: "וגם מבחינה מעשית איך ומתי הוא ישתמש בעמוד. רק כשהוא יגמור את קריאת המגילה אולי הוא יוכל להשתמש בעמוד, אבל אין צורך כי ניתן לגלול אותה גם בלי שום עמוד. עמוד זה בגלל שיש לו שוליים מלמעלה, שוליים מלמטה, עודף, הוא מחזיק בידיו וגולל. אבל כאן אין מקום לזה. נהפוך הוא צריך להדק את הגלילה."
• מגילת אסתר בתוך תנ"ך על גוויל: גם במקרה בו מגילת אסתר כתובה בתוך כל התנ"ך על גוויל, אין צורך בעמוד נפרד למגילה. די בכך שיש בליטה או סימן המבדיל אותה משאר הכתובים. ואם רוצים לחתוך את מגילת אסתר מספר התנ"ך, ניתן לעשות זאת ולקבל מגילה ללא עמודים.

מסקנות הדובר:

• מבחינת הדין, אין צורך בעמוד במגילת אסתר.
• לא הוכח שיש מנהג מחייב אצל יהודי תימן לשים עמוד בסופה.
• לכל הדעות (בשיטת הדובר), העמוד אינו מעכב במגילת אסתר.

בסיום הקטע, הדובר מזכיר את רבי חנינא בן עקשיא בהקשר לאמירה שאינה ברורה לחלוטין בהקשר הנדון