חולה שיש בו סכנה, האם מותר לו להתרפא בפסח בתרופה הומופטית למרות חשש החמץ שבה?
באלו תנאים מותר לחולה שאין בו סכנה להתרפא בפסח אף בתרופות שמעורב בהן חמץ?
מהי הבעייתיות ההלכתית של התרופות ההומופטיות שאין דינן כשאר התרופות המקובלות ע"י הרפואה הקונוונציונלית?
כיצד יש להתייחס לתוספי המזון והויטמינים, האם לא נדרש הכשר לפסח אם טעמם מר?