היש חובה לקלוף אמה על אמה זכר לחורבן גם בבית חדש שהקבלן לא שייר בניגוד לבקשת הקונה?
האם תקנת חז"ל מחייבת לקלוף, בכל מקרה, או רק לשייר אמה על אמה כאשר בונים בנין?
האם ניתן להתייחס לדירה שסויידה בטעות ע"י הקבלן כאילו רובץ עליה איסור מגורים עד שיקלפו?
מה דין אדם שאחרים ביטלו עבורו איסור, האם האיסור שבוטל יותר עבור האחר?
היש להשוות איסורי שבת למאכלות אסורות שהרי השבת חמורה יותר ואין זה מצוי ובכגון זה אין גוזרים גזירות?
האם יש הבדל בדין בין הרמה העקרונית לבין הרמה המעשית תוך בחינת נסיבות הארוע?
האם תקנת חז"ל מחייבת לקלוף, בכל מקרה, או רק לשייר אמה על אמה כאשר בונים בנין?
האם ניתן להתייחס לדירה שסויידה בטעות ע"י הקבלן כאילו רובץ עליה איסור מגורים עד שיקלפו?
יורנו רבינו, מה יעשה אדם המתפלל בציבור אשר נוהגים לומר פיוט "אראלי מרומים" ופיוט "מכניסי הרחמים"?
האם נכון שיימנע מלאמרם לאור שיטתו התקיפה של רבינו נגד פנייה לאמצעים אחרים מלבד ה'?
האם יש הבדל בין "אראלי מרומים" לפיוט "עשה למען מלאכך" שבו לכאורה אין פנייה ישירה למלאכים?
ומיהם אותם מלאכים שהפיוט פונה אליהם?
בתודה מראש ובברכה.
בחיבורו פסק רבינו הרמב"ם שאם שכח לומר "אוהב צדקה ומשפט" ולא הזכיר "מלך", האם ניתן להסיק שהרמב"ם יסכים לשיטת הרמ"א?
כיצד ניתן להסביר את השינוי בנוסח התפילה בחיבורו של הרמב"ם ובתשובתו הכולל "המלך" לעומת הפסיקה שלא הוזכרה בה "המלך"?
מהו הכלל לשיטת הרמב"ם שאם לא חזר ואמר "המלך המשפט" ועבר זמן התפילה יתחייב בתפילת תשלומין?
והרי רבינו הרמב"ם כתב בהלכות ספר תורה שאחד הדברים הפוסלים ספר תורה "ששינה צורת השירות"?
לכבוד הרב,
הרמב"ם בפירושו למשנה קובע את תחיית המתים כעיקר
באמונה.
לשיטתו תחיית המתים היא מצב זמני ומופת.
1.במשנה תורה שהוא מאוחר לפירוש המשנה, הרמב"ם
האריך רבות בכל ענייני יסודות התורה, שכר ועונש, גאולת
עם ישראל, ולא מצאתי מקום שהרמב"ם הזכיר את תחיית
המתים במשנה תורה.
האם יתכן שהרמב"ם חזר בו?
2.מדוע הרמב"ם מנה דוקא את תחיית המתים כעיקר באמונה?
מה שונה בתחיית המתים מכל שאר המופתים ודברי הנביאים, שהופך
אותה חאחד מ13 עיקרים?
מדוע למשל אמונה בקריעת ים סוף או בירידת המן אינה עיקר עצמאי?