חיבור פרשיות קרח חוקת ובלק בשנה פשוטה, הכיצד?

רעיונות ונקודות חשובות:

1. השאלה הפותחת: השואל תוהה האם העובדה שבשנה מעוברת קוראים רק את פרשת חוקת, ובשבוע שלאחר מכן רק את פרשת בלק, מהווה הוכחה למנהג שבשנה פשוטה מחברים את חוקת ובלק. הוא מצביע על ההבדל ממנהג אחר שבשנה פשוטה קוראים קורח וחצי חוקת.

• ציטוט: "ושאל השואל ואמר האם העובדה שקוראים רק פרשת חוקת בהשבת הבאה בעזרת השם רק פרשת בלק איננה משמשת הוכחה למנהג שכ שאין שנה מעוברת מצרפים חוקת ובלק ועכשיו שהיא אין שהיא הם כשהיא מעוברת רק חוקת בלי בלק להבדיל מהמנהג שבשנה פשוטה שאינם עוברת קוראים קורח וחצי חוקת עד ויסאו מקדש"

1. תשובת הדובר בהתבסס על רב סעדיה גאון: הדובר מאשר את קיומם של צירופי פרשיות בשנים פשוטות ואי-צירופ בשנים מעוברות, אך מציין את דעתו של רב סעדיה גאון לפיה ישנו מצב של קריאת "פרשה וחצי" - קורח עד חצי חוקת (עד "ויסעו ממקדש") בשנים פשוטות, ובשנה מעוברת קוראים את כל פרשת חוקת. הדובר מדגיש שזהו אינו חיבור של שתי פרשיות שלמות אלא חלוקה של שלוש פרשיות (קורח, חוקת, בלק).

• ציטוט: "נכון מאוד שיש צירופי שתי פרשיות בזמן שיש שנים פשוטות ובזמן שיש שנים עוברות אזי לא מצרפים שתי פרשיות אלא כל פרשה בפני עצמה זה נכון אבל רבנו סעד הגאון בסידרו אמר שיש מצב שלא מצרפים שתי פרשיות אלא פרשה וחצי והוא בכבודו ובעצמו מציין את פרשת חוקת בטור שכזו שבשנים פשוטות קוראים קורח עד חצי חוקת שזה עדעו מקדש ו בשנה שהיא מעוברת קוראים חוקת"

1. מסורת יהודי תימן וחלוקת פרשת חוקת: הדובר חושף מסורת קדומה בכתבי יד מתימן, לפיה פרשת חוקת מופיעה כשתי פרשיות נפרדות: "פרשת פרה" (עד "ויסעו ממקדש") ו"פרשת ויסעו ממקדש". מסורת זו מתועדת במדרש הגדול ובמדרש הבאור, והיא תואמת את מסורתו של רב סעדיה גאון.

• ציטוט: "אמת בכתבי היד הקדומים של אבותינו בתימן פרשת חוקת מופיעה כשתי פרשיות לא קוראים לה חוקת אלא קוראים לה פרשת פרה פרה אדומה זה הכותרת כך במדרש הגדול כך גם במדרש הבאור פרשת פרה ואחר כך כשמגיעים וישאו מקדש לא מופיע פרשת חוקת אלא ויסעו מקדש. כלומר הפרשה הזו נחלקת לשניים בשני שמות פרשת פרה פרשת ויצעו מקדש וכאמור כתבי יד של ודי תימן כך כתובים וזוהי המסורת שהייתה אצל רבנו סעד הגאון והיא מסורת עתיקת יומין"

1. השלכות המסורת התימנית על קריאת הפרשיות: כתוצאה מחלוקה זו, בשנים פשוטות נהגו בתימן לקרוא קורח ופרשת פרה בשבת אחת, ובשבת שלאחר מכן את פרשת ויסעו ממקדש עם בלק. בשנה מעוברת, קראו את כל פרשת חוקת (שכוללת את שני החלקים). מכאן, לפרשת חוקת שלושה שמות בהקשר זה: חוקת (לשני חלקיה), פרה אדומה (כשהיא מצטרפת לקורח), ויסעו ממקדש (כשהיא מצטרפת לבלק).

• ציטוט: "ובאמת תוצאה מכך בשנים פשוטות קראו קורח בפרשת פרה וואחר כך שבוע לאחר מכן והסכום מקדש וקורח ובשנה מעובר מעוברת כמו השנה אין אנו קוראים חצי חוקת שנקראת פרה אלא קוראים את כל פרשת חוקת יוצא איפה שפרשת חוקת יש לה שלושה שמות שם חוקת על שני לקה פרה אדומה ויסעו מקדש ושם פרה אדומה כשהיא מצטרפת לקורח ויסעו מקדש כשהיא מצטרפת לבלק"

1. התפתחות מנהגים בתימן: הדובר מתאר התפתחות של מנהגים שונים בתוך יהדות תימן. המנהג הקדום היה קורח וחצי חוקת (פרה אדומה) בשנה פשוטה, ומתות ומשאה בנפרד בסוף החומש. מנהג מאוחר יותר (עליו מדבר מעריץ) היה חיבור חוקת ובלק בשנה פשוטה, וקורח לבד, עם מתות ומשאה בנפרד.

• ציטוט: "המנהג הכי קדום הוא שקורח וחצי חוקת דהיינו פרה אדומה בשנה שהיא פשוטה ו מתות לבד ומשא לבד. מנהג יותר מאוחר שהתפתח בתימן לחבר בחוקת ובלק ולא קורח וחצי חוקת אלא חוקת ובלק ולקראת סוף החומש מתות לבד ומשא לבד."

1. השפעת הסידורים המודפסים: עם כניסת הסידורים המודפסים לתימן, אימצו חלק מהקהילות התימניות (ה"שאמי") את המנהג הנפוץ בקרב הספרדים והאשכנזים, לקרוא חוקת ובלק בנפרד גם בשנה פשוטה, ולחבר מטות ומשאה בסוף החומש.

• ציטוט: "מאוחר יותר עם חדירת הסידורים המודפסים לתימן השמי אמצו את השיטה הנפוצה אצל אחנו הספרדים לאמור לא מצרפים חוקת ובלק אלא גם בשנה פשוטה חוקת לבד ובלק לבד ולקראת סוף הספר החומש מצרפים מטות משאה"

1. טעמי המנהגים לפי מעריץ והמדרש הבאור: מעריץ מציין טעם למנהג הקדום של קריאת חצי חוקת (פרה אדומה) עם קורח, כדי לא להתאבל על פטירתם של שני צדיקים (מרים ואהרן) באותה פרשה. הדובר מקשה על טעם זה לאור העובדה שבשנה מעוברת קוראים את כל חוקת, שבה מוזכרת פטירת שניהם. הדובר מסביר שהטעמים ניתנים על דרך הרוב. הוא מוסיף כי מורי חשף שהמקור לטעם זה נמצא במדרש הבאור.

• ציטוט: "מהריץ אומר למה קדמוננו לא רצו לצרף את חוקת א למה לא רצו לקרוא את כל חוקת אלא חצי חוקת כדי לא להתייחד עם פטירת של שני צדיקים, דהיינו גם מרים וגם אהרון. זה כבד מדי בשביל העם להתייחד עם פטירתם של שני צדיקים באותה פרשה. טעם נ טעם יפה. אבל לכאורה טעם זה נסתר מהפרשה כעת בשנה מעוברת שאנו קוראים חוקת ושם יש זכרם של הסתלקותם של שני צדיקים מה נשיב בעניין זה? ובכן עלינו לדעת כשמתאימים מנהגים מתאימים אותם על דרך הרוב ובכל רוב יש מיעות ולא בהכרח שהטעם צריך לכסות גם את מקרה המיעות אלא גם אלא בעיקר את מקרי הרוב והרוב זה שנים פשוטות והשנים המעוברות זה המיעוד ולכן אין מקום להקשות על טעמים שכאלה כשיש תשובה מעין זו"
• ציטוט מהמדרש הבאור: "והטעם בחלוקת פרה אדומה לשתי שבתות כי יש בה שמיעת מיטת שני הצדיקים ויקשה על ההמון שמיעת מיטת שני צדיקים בשבת אחת"

1. ייחוס המדרש הגדול: הדובר מציין כי מעריץ מייחס את המדרש הגדול לרבנו אברהם בן הרמב"ם, אך מחקרים מראים שהמדרש מיוחס למורי דוד עדני ח.

• ציטוט: "מריץ קורא למדרש הגדול ששם רואים בעליל שיש פרשת פרה ביסו מקדש הוא מייחס אתד מדרש הגדול לרבם רבנו אברהם בן מימון בן הרמבם בן משה אבל כבר עמדו על כך שזה לא מדויק אלא המדרש הגדול לא מיוחס לרבנו אברהם בן משה רבנו רבנו אלא למורי דוד עדני ח"

לסיכום: קטע השמע מספק תובנות מעניינות לגבי מנהגי קריאת התורה, תוך הדגשה על ייחודיות מסורת יהודי תימן בחלוקת פרשת חוקת לשתי פרשיות ("פרה" ו"ויסעו ממקדש"). הדובר מציג את השתלשלות המנהגים, דעותיהם של פוסקים חשובים והטעמים שניתנו להם, תוך תיקון ייחוסו של המדרש הגדול. הקטע ממחיש את הרבגוניות וההתפתחות של המסורת ההלכתית והליטורגית בקהילות ישראל השונות