אב ששני בניו מתו מחמת מילה, האם פטור מלמול הבן השלישי שנולד מאשתו מנישואין שניים?
בגמרא נזכר הדין לגבי אשה שמתו שני בניה מחמת מילה, האם ניתן ללמוד שהוא הדין לגבי האיש היות וחוששים לסכן הבן השלישי?
מדע הרפואה קובע שמחלת הדממת (אי קרישת הדם) מועברת בתורשה מנשים לבניהם, האם למרות זאת יש להחמיר שלא למול הבן אף שמדובר בבן ראשון של האשה השניה?
האם פוסק הלכה צריך להתחשב ולחשוש לדעות שמנוגדות גם למוזכר לתלמוד וגם לעובדות המדעיות?