שבת שלאחר ר"ה, האם מותר ביום שישי לעשות מלאכות לכבוד שבת?

שאל השואל ואמר מאחר בראש השנה השנה חל ביום חמישי רביעי ושישי ומיד צמוכה להם השבת ומטבע הדברים ברור שאנחנו צריכים לעשות עירובי תבשילים ביום רביעי בערב יום טוב אבל הוא שואל מאחר יש לו אורחים רבים ולקראת שבת לבטח כבר הרצפה תהיה מאוד מאוד מלוכלכת. האם מותר להם ביום שישי לשטוף את הרצפה לכבוד שבת? האם מותר להם להדיח כלים לצורך השבת? האם מותר להם לסדר את המיתות לכבוד שבת? והתשובה לסדר מיתות כן להדיח כלים כן לשטוף את הרצפה לא והשאלה היא מדוע הרי לכאורה הוא עשה או יעשה עירובי תבשילין מערב יום טוב ובעירובי תבשילין נוהגים לומר לאחר שמברכים אשר קדשנו במצוותיו וציונו על מצוות עירוב נוהגים לומר בהדן עירובו בעירוב זה ישר לנופו ויש אומרים ולעבד מוסים את כל זה ולמעבד כל מימד לשבוכן הרי אנחנו אומרים ולעשות כל צרכנו ואם ואנחנו אומרים לעשות כל צרכנו לכאורה כל המלאכות מותרות כלשון משנה ברורה בסעיף תק"ז אור החיים סעיף קטן ל ו לחומר המשנה ברורה למעבד כל צרכנה ושוב כלומר לאחר העירוב ולאחר האמירה הזו מותרים כל המלכות וכתבו אחרונים וגם שחיטה נכללת בזה באמת נפלטה מפי השליט הלאו בעל המשנה ברורה החפץ חיים שהוא ענק בהוראה נפלטה שגגה מפיב של השלים אי אפשר ואסור לומר שעל ידי עירובין, עירובי תבשילים מותרים כל המלאכות. הגע בעצמך אם לא נשאר לו ירק לכבוד שבת, האם מותר לו ביום טוב, דהיינו ביום שישי, לצאת לגינתו ולכתוף ירק לחבות שבת? בוודאי שלא. אם לא נשאר לו הם האם מותר לו לטחון את החיטים בשביל שיהיה לו קמח ובשביל שילו לחבות שבת בוודאי שלא נשאל את השאלה אם כן מה הואעיל העירובי תבשילין והתשובה עירובי תבשילין מתירים לעשות את הדברים המותרים לעשותן ביום טוב לכבוד יום טוב אז על ידי ערבי תבשילים מתירים לעשות את אותם דברים המותרים לעשותם ביום טוב לכבוד יום טוב לעשות אותם לחוות שבת ולא לאסור את עשייתם בגלל שהוא מכין מיום טוב לשבת כמו שאסור להכין מיום טוב לחול אבל חלילה חלילה לחשוב שעל ידי שמותר להחי שעל ידי הרבה תבשילים מותר כבר לעשות כל המלאכות לחבות שבת לרבותישה קצירה תחינה שטיפת רצפה אין דבר כזה רק מה שמותר לעשות ביום טוב לכבוד יום טוב אדעירוב בתבשילין אנו מתירים לעשות לכבוד שבת קודש ולכן בוודאי שמותר לנו להציע מיתות ביום טוב ולכבוד יום טוב אז מותר גם כן לכבוד שבת בוודאי שמותר לנו להדיח כלים ביום טוב, לכבוד יום טוב, אם אנחנו זקוקים לכך. ואם כן, מותר לכבוד שבת? וכן, לבשל, מותר לנו לבשל, לחבוד יום טוב, אז מותר לנו לחבוד שבת. אבל להבעיר אש כמו שאסור להבעיר אש ביום טוב, אף שמותר לנו לבשלך ביום טוב, ואף שמותר לנו לה עביר אש מאש מצויה אז דברים אלו מותרים לחבות שבת העברת אש מאש מצויה בישול מותר לנו מיום טוב לשבת בגלל הערבת תבשילים אבל להבעיר אש אפילו לצורך בישול אפילו לצורך אפייה לא כך שאפילו יאמר ולמעבד כל צרכנה עדיין לא מותר אושם שנפלטה שגגה מפי השלית המשנה ברור כך לעתנו הפוסקים אשר אומרים למה מותר להכין את המיתות לכרות שבת ביום טוב למה מותר להדיח כלים לכרות שבת בגלל שהוא אמר ולמעבת כל צרכנה ולכן צריך הוא להשתדל להגיד ולמאבת כל צרכנה אחרי בקשת המחילה ההתרים האלה לא תלויים באמירה למעבד כל צרך כי אם כן היינו צריכים בעירובי תבשילים לא רק לעשות תבשיל כפי עיקר הדין התלמודי אלא כפי שנהגו להחמיר לשים גם פת כביכול בשביל להתיר את האפייה והיינו צריכים להדליק נר כדי להתיר להדליק נר לחבות שבת והיינו צריכים להציע מיתות מערב יום טוב כדי שיהיה מותר לנו להציע מיתות מיום טוב והיינו צריכים להדיח כלים בערב יום טוב כדי שיהיה מותר לנו להדיח כלים יום טוב וזה לא העיקרון שערב תבשילים כלל ועיקר אלא הבעיית הבעיות הייתה התבשילים זו הייתה עיקר הבעיה מדוע כי כן דרך הבריות בזמן שהם מבשלים הם נכנסים לתוך הילוך גבוה של תבשילים ואז עלול הוא האדם לבשל מיום טוב ליום חול בגלל שכיחות הדבר הזה שאדם אשר נמצא במצב של בישולים עלול הוא לא רק להוסיף באותה גדרה אלא לבשל בגדרה מיוחדת מיום טוב ליום חול לכן אמרו חכמים אף על פי שמותר מיום טוב כך אומר רבנו לעשות את צורקי השבת דהיינו לבשל ולאפות ביום טוב לכבוד שבת מדין תורה לדעת רבנו מותר אבל כדי שלא יתבלבלו הבריות ויגידו ראינו שמבשלים יום טוב למחורת היום מבלי הבחנה מה הוא מחורת היום אם הוא חול או שבת קודש שהיא עולה בקדושתה על יום טוב ואם התרנו לבשל ולהפות מיום טוב ליום טוב עצמו אז כל שכן לקדושה יותר גדולה כך אומר רבנו מעיקר הדין מותר אבל בגלל הבריות גזרו גזרה שאין להתיר דבר כזה אלא אם כן עושים עירובי תבשילין לא עירובי אפייה ולא עירובי רחיצה ולא עירובי הדחה ולא עירובי הדלקת נר ולא עירובי סידור מיתות אין דבר כזה עירובי תבשילים כשמו כן הוא שעל ידי שאדם מבשל תבשיל מערב שבת מערב יום טוב וכך ערב את התבשילין של צורכתי שבת וצם טוב עשה סימן הקר שבגלל זה מותר לנו לעשות לשבת שאם לא כן היה אסור אז מטבע הדברים הוא יזהר הוא מזהיר עצמו שלא יעשה ליום חול בגלל סימן ההיקר הזה אבל לבוא ולומר שעל ידי זה שאני אומר ולכל צרכנו יהיה מותר הכל חלילה חלילה איש לא התכוון לכך אף אחד לא עלה את דעתו לדבר הזה כלל ועיקר אנה המקום לציין שלא כולם הולכים בשיטת רבנו כי אכן באמת ביום טוב מותר מדין תורה לבשל לצורכי שבת אלא אומרים הכנה רבה אסורה דאורייתא ואסור מןתורה להכין מיום טוב לשבת מדין תורה על דים אלא למה מותר לנו על דאר בתבשילים זה אסור מהתורה להכין ביום טוב בשבת כיוון שיכול כל האדם לבשל מיום טוב בכמויות דעם מקללה אורחים ולכן אם אדם בשל למחורת היום אזי אם יקראהל אורחים אם היו מקלעים לאורחים היה משתמש באותו תבשיל ביום טוב אז זה מוריד לו בעוצמת האיסור והועיל וכן אנו מתירים לבשל מיום טוב לשבת שהרי האיסור הוא רק מדרבנן משום שיש לו את ההיתר של הוא איל ואם מקלל אורחים ולכן מאחר וגם לדידם האיסור לבשל מיום טוב לשבת עומד על איסור דרבנן בגלל הא ה האועיל שאומרים הואיל ום מקלע אל האורחין לכן על דאר בתבשן מותר עולמה נפקמינה בין רבנו ובינם לשיטתם אם כבר הגענו לסמוך כניסת השבת עדיין יום טוב אבל סמוך ממש כבר אי אפשר להגיד הועיל במקל האורחים אז לשיטתם אסור לבשל אפילו שהוא עשה עירוב את השירים כי אין כבר את הבסיס של הועיל במקלל האורחים ולפי רבנו שמצד עיקר הדין מותר לבשל מיום טוב לשבת ורק בגלל איסור דרבנן גזרו חכמים והתירו על דעיר בתשילים מותר לפי רבנו להכין את צורקי השבת אפילו סמוך לכניסת השבת ובקדרות מיוחדות לכך כך שדברי רבנו מרווחים ומוסברים ממש והם טועמים את דין התלמוד במהותו של עירובי תבשילים לסיכום יוצא איפה באמת אסור לכאמור לשטוף רצפה כי כאמור גם בשבת אסור לשטוף גם ביום טוב עצמו אסור לשטוף רצפה ולכן בודאי ובודאי גם עירובי תבשלין וגם אם יאמר לעשות קוצרחנה אסור לשטוף רצפה מיום טוב לשבת לכן אפשר כמו שאומרים רק לנקות כמה שאפשר מגב קצת ולא עם מגב לעשות את הדחת כל הרצפה זהער פה דברים נקודתיים דהיינו כתם פה כתם שם אבל לא הדחת כל הרצפה כי אנחנו מדברים סוף סוף ברצפה מרוספת אז ולכן אפשר סילוק הקטמים באופן נקודתי ולא הדחת את כל הרצפה שלא יהם מגבים קטנים בסילוק הקטמים הנקודתיים אבל כאמור שאר הדברים דהיינו הדחת כלים ו הכנת המיתות מותר לו גם אם הוא לא אמר למעבד קצרחנה כי זה הוא היסוד בהבנת ובתובנת עירובי תבשילים רבי חנן