מדוע שימוש בחשמל ביום טוב אינו נחשב להעברת אש קיימת?
מדוע אסור להשתמש בחשמל ביום טוב הרי זה לכאורה מעביר מאש קיימת?
בנוסח עירובי תבשילין נאמר:"..לעשות כל צרכינו", האם אכן תותר כל מלאכה כולל קצירה,טחינה וכיו"ב?
אלו מלאכות מתיר עירובי תבשילין לעשות ביו"ט לכבוד שבת, האם כולל גם שטיפת רצפה, הדחת כלים, סידור המיטות?
מלאכות שהותרו בעשייה מיו"ט לשבת, האם היתר זה יהיה תקף גם במועד הסמוך לכניסת השבת?
מסמך זה מסכם את הנושאים והרעיונות המרכזיים העולים מהטקסט המצורף, העוסק בהלכות עירובי תבשילין וההיתרים הנובעים מהם, במיוחד בהקשר של הכנה מיום טוב לשבת.
השאלה המרכזית:
הטקסט פותח בשאלה מעשית: כאשר ראש השנה חל בימים חמישי, רביעי ושישי, ומיד לאחריו שבת, האם מותר לבצע פעולות מסוימות ביום שישי (יום טוב) לצורך השבת, כגון שטיפת רצפה, הדחת כלים וסידור מיטות, בהתחשב בעובדה שנעשה עירובי תבשילין בערב יום טוב?
תשובה ראשונית ונימוקה:
התשובה הראשונית שמוצגת היא: סידור מיטות - כן, הדחת כלים - כן, שטיפת רצפה - לא.
השאלה המתעוררת מיד היא מדוע שטיפת הרצפה אסורה, הרי לכאורה, לאחר עשיית עירובי תבשילין ואמירת הנוסח "בהדן עירובו בעירוב זה ישר לנו ולנפו ולעבד מוסים את כל זה ולמעבד כל מימד לשבוכן הרי אנחנו אומרים ולעשות כל צרכנו", משמע לכאורה שכל המלאכות מותרות לצורך שבת. הטקסט מצטט בהקשר זה את המשנה ברורה (סימן תק"ז, אור החיים סעיף קטן ל).
דחיית ההבנה המרחיבה של "ולעשות כל צרכנו":
הכותב מביא דעה (המיוחסת לחפץ חיים, בעל המשנה ברורה) השוללת את ההבנה הגורפת לפיה עירובי תבשילין מתיר את כל המלאכות לצורך שבת. הוא מציג שאלות רטוריות כדי להמחיש זאת:
מכאן מסיק הכותב כי "אי אפשר ואסור לומר שעל ידי עירובין, עירובי תבשילים מותרים כל המלאכות."
מהו אם כן תפקיד עירובי תבשילין?
התשובה היא שעירובי תבשילין מתירים לעשות את הדברים המותרים לעשותם ביום טוב לכבוד יום טוב, כדי שאפשר יהיה לעשותם לכבוד שבת, ולא יהיה אסור הדבר משום הכנה מיום טוב לשבת (כפי שאסור להכין מיום טוב לחול).
"עירובי תבשילים מתירים לעשות את הדברים המותרים לעשותן ביום טוב לכבוד יום טוב אז על ידי ערבי תבשילים מתירים לעשות את אותם דברים המותרים לעשותם ביום טוב לכבוד יום טוב לעשות אותם לחוות שבת ולא לאסור את עשייתם בגלל שהוא מכין מיום טוב לשבת כמו שאסור להכין מיום טוב לחול אבל חלילה חלילה לחשוב שעל ידי שמותר להחי שעל ידי הרבה תבשילים מותר כבר לעשות כל המלאכות לחבות שבת לרבותישה קצירה תחינה שטיפת רצפה אין דבר כזה רק מה שמותר לעשות ביום טוב לכבוד יום טוב אדעירוב בתבשילין אנו מתירים לעשות לכבוד שבת קודש"
יישום הלכה זו על השאלות המקוריות:
דעה נוספת בנוגע להכנה מיום טוב לשבת:
הטקסט מציין כי לא כולם הולכים בשיטת רבנו (שמותר מהתורה לבשל ביום טוב לצורך שבת). יש הסוברים ש"הכנה רבה אסורה דאורייתא ואסור מן התורה להכין מיום טוב לשבת מדין תורה על דדים אלא למה מותר לנו על דאר בתבשילים זה אסור מהתורה להכין ביום טוב בשבת כיוון שיכול כל האדם לבשל מיום טוב בכמויות דעם מקללה אורחים ולכן אם אדם בשל למחרת היום אזי אם יקראהל אורחים אם היו מקלעים לאורחים היה משתמש באותו תבשיל ביום טוב אז זה מוריד לו בעוצמת האיסור והועיל".
לפי דעה זו, ההיתר לבשל מיום טוב לשבת על ידי עירובי תבשילין מבוסס על העיקרון של "הואיל ויש לו אורחים", כלומר, מכיוון שהבישול שנעשה יכול היה לשמש גם את אורחי יום טוב, האיסור להכין לשבת פוחת.
ההבדל בין השיטות:
הנפקא מינה בין שיטת רבנו לשיטה השנייה מתבטאת במצב בו סמוך לכניסת השבת כבר לא ניתן לומר "הואיל ויש לו אורחים". לפי השיטה השנייה, במצב כזה אסור לבשל אף על פי שנעשה עירובי תבשילין, כי אין את הבסיס של "הואיל". לעומת זאת, לפי שיטת רבנו, שמותר לבשל מיום טוב לשבת מעיקר הדין (ורק בגלל גזירת חכמים הותרה ההכנה על ידי עירובי תבשילין), מותר להכין את צורכי השבת גם סמוך לכניסת השבת.
חזרה על תפקיד עירובי תבשילין:
הכותב מדגיש שוב כי עירובי תבשילין מתיר רק את מה שמותר לעשות ביום טוב עצמו, לעשותו גם לצורך שבת, ואין הוא מתיר מלאכות שאסורות גם ביום טוב (כמו שטיפת רצפה או הבערת אש לצורך בישול, שאסורה גם ביום טוב עצמו למרות שמותר לבשל). האמירה "ולמעבד כל צרכנה" אינה יוצרת היתרים חדשים אלא מתייחסת להיתרים הקיימים של יום טוב.
מסקנה סופית:
עירובי תבשילין מתיר הכנה מיום טוב לשבת רק בדברים שמותרים ביום טוב עצמו. סידור מיטות והדחת כלים מותרים ביום טוב ולכן מותרים גם לשבת על ידי עירובי תבשילין. שטיפת רצפה אסורה גם ביום טוב ולכן אסורה גם לשבת, ועירובי תבשילין אינו מתירה. מותר רק ניקוי נקודתי של כתמים. הנוסח "ולמעבד כל צרכנה" אינו מרחיב את ההיתרים מעבר למותר ביום טוב.
מדוע אסור להשתמש בחשמל ביום טוב הרי זה לכאורה מעביר מאש קיימת?
לק"י
שלום כבוד הרב
אני תימני וגדלתי בשכונה עם הרבה תימנים. גם בבתי וגם אצל תימנים אחרים שהכרתי (כולם שומרי תורה ומצוות) נהגו שביום טוב מותר להדליק אור אך לא לכבותו. משום שהדלקת האור היא בגדר העברת אש המותרת ביו"ט.
מה דעת הרב על מנהג זה? במידה וכבוד הרב חושב שיש איסור בדבר, מה הטעם לאיסור?
בברכה
האם מותר להפריש מעשר ביו"ט, על פירות שרוצים לאכול ושכחו לעשר מערב החג?
אם מישהו נמצא בארץ ישראל במשך כל חג הפסח, האם הוא יכול לטוס לארצות הברית ביום שאחרי פסח (אסרו חג של ישראל)? כאשר הוא נוחת בארצות הברית, זה יהיה היום טוב שני לגלויות. איך עליו לנהוג אחרי שהוא צבר סיים החג בארץ וצבר אכל חמץ. האם הוא מותר במלאכה ובאכילת חמץ ביום השמיני בחו’ל בגלל שהוא צבר סיים את החג כאשר הוא היה בארץ?
הרב ענה לשואל שמותר להכין עוגת גבינה ביום טוב ע"י שעון שבת לתנור. ומה לגבי הקצפת ביצים? האם מותר יהיה להפעיל את המקציף גם כן ע"י שעון שבת? מועדים לשמחה
הרב כתב בתשובה בקשר להדלקת נר של יום טוב והפנה לספר "סיני". כבוד הרב,
לא מצאתי ספר זה בספריה התורנית שבשכונה שלי. האם תוכל לפרט בקצרה את מה שכתוב שם ומדוע תימנים לא מדליקים נר של יום טוב? חשוב לי לקבל תשובה עוד לפני חג השבועות הבא עלינו לטובה.
תודה רבה.
שלום כבוד הרב ,
1. האם לפי הרמב"ם מותר לבשל ביום טוב ראשון של ראש השנה (כמו השנה ביום חמישי) לצורך השבת ,שסובר שראש השנה הוא יום אחד ארוך ?
2. האם מותר לי להכין את השולחן ליום טוב שני לפני השקיעה ביום טוב ראשון , למדנו שאין יום טוב מכין ליום טוב ?
בברכה חיים .
האם יש לברך על הדלקת הנרות בערב יום טוב? האם אישה שבעלה מעדה אחרת צריכה לקבל את הנהגות עדתו לעניין תפילה, הדלקת נרות וכד' כלומר הלכות שנוגעות לה ולא להנהגת הבית?
לק"י הרה"ג רצון ערוסי שליט"א שלום רב, אני מתקשה במונחים מועדים, מועדות, יום טוב. לא הצלחתי למצוא הגדרה עקבית וגם איני מצליח להבין מדוע יש כפילות מונחים לאותו מושג (לכאורה): בהלכות תפילה: ה,טז [טו] מנהג פשוט בכל ישראל, שאין נפילת פנים בשבתות ובמועדות, ולא בראש השנה, ולא בראשי חודשים ובחנוכה ופורים, ולא במנחה של ערבי שבתות וימים טובים, ולא בערבית שבכל יום. ויש יחידים שנופלין על פניהם, בערבית. וביום הכיפורים בלבד, נופלין על פניהם בכל תפילה ותפילה, מפני שהוא יום תחינה ובקשה ותענית. 'ראש השנה' מפורט למרות שכבר פורט 'מועדות'. משמע מכאן שאין ראש השנה נכלל במועדות (אחרת לשם מה פורט בנוסף ?).
האם רשאים להקדים את הסעודה סמוך לאחר מנחה גדולה למרות הפגיעה בהיקף לימוד התורה בשבת?
האם האיסור לקבוע סעודה בערבי ימים טובים מן המנחה ולמעלה כולל גם איסור אכילת פת פחות מכזית?
הניתן לקיים את חובת סעודה שלישית גם באכילת עוגות ומה יהיה שיעור האכילה במקרה זה?