באיזה קטגוריה של חולים נחשבת מחלת הסוכרת והאם רשאים לחלל עליה את השבת?
באלו נסיבות נאסרת מלאכת הוצאת דם בשבת מדאורייתא ומהי הנפקא מינה במקרה דנן?
תדריך תמציתי בנושא טיפול בסוכרת בשבת על פי המקור המצורף
מקור: קטע מתוך "הטקסט שהודבק"
נושא מרכזי: היתר פעולות רפואיות חיוניות לחולי סוכרת בשבת, בדגש על מדידת רמות סוכר והזרקת אינסולין.
נקודות ורעיונות מרכזיים:
- שאלת ההיתר: חברנו רבי חיים דריין שאל האם מותר לחולה סוכרת להשתמש במכשיר מדידה ולתת זריקות אינסולין בשבת.
- תשובה עקרונית של היתר: התשובה היא שאכן מותר לבצע את כל הפעולות הללו.
- "והתשובה, אכן מותר לעשות את כל הפעולות הללו..."
- נימוק ההיתר - ספק פיקוח נפש: ההיתר מבוסס על העיקרון שחולה סוכרת נמצא בגדר "ספק פיקוח נפש".
- "...והועיל וחולה במחלת סוכר ובגדר ספק פיקוח נפש וההלכה התירה לא רק ודאי פיקוח נפש שדוחה שבת אלא גם ספק פיקוח נפש ואפילו ספק ספקה של פיקוח נפש..."
- הצורך במעקב וטיפול: הצורך של חולה הסוכרת במעקב אחר מצבו כדי לקבל טיפול מציל חיים הוא הבסיס להיתר.
- "...והועיל וכאן יש יסוד לכך שהוא חולה במחלת סוכר והוא זקוק למעקיו כדי לדעת מה מצבו תוצאה מכך יתן לעצמו או יקבל את הטיפול החולים כדי להציל את עצמו לכן כאמור מותר לו..."
- דיון בסוגיית 'חובל' (פציעה): המקור מתייחס לפעולת הפעלת המכשיר והזרקת הזריקה כפעולות שעלולות להיחשב 'חובל'.
- "...אפילו מכשיר מדידה שתפקידו לגלות מה מצב הסוכר שלו הועיל וחולה במחלת סוכר ובגדר ספק פיקוח נפש... ואפילו הפעלת המכשיר הזה שקרוך בחבלה בחובל הרי לכאורה החובל הוא אסור מןתורה..."
- הבחנה בין 'חובל' האסור מדאורייתא ל'מקלקל' האסור מדרבנן: המקור מבאר שהאיסור התורה על 'חובל' מתייחס למצב בו החובל זקוק לדם. במקרה של מדידת סוכר או הזרקת אינסולין, הדם אינו נחוץ לצורך הפעולה עצמה.
- "...אבל אם מתי החובל אסור מןתורה דווקא כשהוא חובל וצריך לדם, כלומר הוא משתמש בדם אז החובל הזה אסור לתורה. אבל אם החובל איננו זקוק לדם, אז זה נקרא מקלקל שהוא פטור אבל אסור. האיסור הוא מדרבנן."
- השלכה הלכתית - איסור דרבנן וספק פיקוח נפש: מאחר והאיסור בהפעלת המכשיר וההזרקה אינו אלא מדרבנן (במקרה שאין צורך בדם), הרי שבמצב של ספק פיקוח נפש מותר לדחות איסור דרבנן.
- "...אז לכאורה נראה שהאיסור הוא רק מדרבנן ואם האיסור מדרבנן אז מותר בספק פיקוח נפש. בספק פיקוח נפש מותר לדחות אפילו איסור תורה..."
- הקלה נוספת - הפעלה על ידי אחר: המקור מרחיב ומציין שלעיתים אין צורך שאדם חולה יפעיל את המכשיר בעצמו, אלא ניתן לבצע זאת גם ללא מגע ישיר שלו, שכן גם הפעלת המכשיר עצמה נחשבת לאיסור מדרבנן.
- "...אלא שחידדנו את העניין לגבי טיבו של האיסור אם הוא דאורייתא או מדרבנן כדי לומר שלפעמים אין צורך בהפעלת המכשיר א בבחינת שניים שעשוה ששניים ילחצו על המכשיר אלא אפשר גם בלי זה להפעיל כי כאמור כל האיסור הוא מדרבנן אפילו בהפעלת המכשיר האיסור הוא מדרבנן..."
- חולה מוחזק כסוכרתי - ודאות ההיתר: לאדם המוגדר כחולה סוכרת, בוודאי שמותר לו לבדוק את עצמו כדי להימנע מסכנה.
- "...וכיוון שמדובר באדם שהוא מוחזק מוחזק כחול סוכר הזי בוודאי וודאי שמותר לו לבדוק את עצמו כדי להציל את עצמו מספק סכנה רבי חנינו"
מסקנה: על פי מקור זה, מותר לחולה סוכרת למדוד את רמות הסוכר בדמו ולהזריק אינסולין בשבת. ההיתר מבוסס על העובדה שמדובר במצב של ספק פיקוח נפש, והאיסור בפעולות אלו, כאשר אינן כרוכות בהוצאת דם לצורך שימוש בו, הוא מדרבנן בלבד, ונדחה מפני ספק פיקוח נפש. יתרה מכך, קיימת הקלה נוספת באפשרות להפעיל את המכשיר גם בעקיפין.
Full text
תכנים לקריאה נוספת
מהם הדרכים להיתר אכילה ושתיה ביום הכפורים לחולה שיש בו ספק סכנה?
מי קובע רמת הסיכון, האם ניתן להסתמך על חוות דעת רופא גוי או רופא יהודי שאינו שומר מצוות?
מהם שיטות הפוסקים המקובלות להיתר כנ"ל והאם ניתן להשוות זאת לדיני מאכלות אסורות?
היש הבדל בין ההפסקות לאכילה לבין ההפסקות לשתיה? מה עדיף לשתות במקרה שכזה, מים או משקה מזין?
האם רשאים לפגוע בקטינים המשגרים מטעני נפץ באמצעות עפיפונים ובלונים?
שאל השואל ואמר, האם מבחינה הילכתית יש ביסוס לדעת אותו שר האומר שילדים בני 8 מעיפי העפיפונים אין לפגוע בנפשם.
הרב ערוסי: "לעצור את הטיולים המסוכנים"
על רקע האסון בנפאל, קורא רבה של קרית אונו לראשי מוסדות החינוך לחדד את נושא קדושת החיים, "למה צריך לחקות כל דבר מתרבות המערב".
על רקע האסון בנפאל, קורא הרב ד"ר רצון ערוסי רבה של קרית אונו וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל, לכל המנהיגים הרוחניים לעלות לסדר היום את התופעה שפשטה בציבור הישראלי לנסוע לטיולים מסוכנים.
מי שמוגבל מבחינה רפואית, האם ימתין עד ליום ט' באב ולא יצום בי"ז בתמוז?
היש לתת עדיפות למצוות חשובות ביחס למצוות קלות ומי יכול לדרג את המצוות לפי משקלן?
מהו המבחן הקובע בעדיפות קיום המצוות, האם בנסיבות שכאלו יש להפעיל הכלל: "מצווה הבאה לידך אל תחמיצנה"?
מהי תכליתן של המצוות, האם עבודת ה' היא ע"מ לקבל גמול ומי יבטיח לאדם שיחיה ויגיע לקיים את המצווה שבחר?
התנצלות ציבורית האם חובה?
מהי הדרך הליברלית והשפויה לטיפול בהתנגשות בין השיטות החברתיות השונות בהתייחסות לקשרים הזוגיים מבני אותו המין.
חיזוק הגוף והנפש
לק"י
מבקש לשאול את הרב מה דעתו על טאיצ'י כעיסוק לחיזוק הגוף ?
בעניין טאיצי-המדובר בסוג של אומנות לחימה רכה והרעיון משלב תנועות ופעולות גופניות שתומכות ברמת הריכוז של המתאמן.זו תורת לחימה סינית עתיקה .נקראת רכה משום שאינה מוכוונת לצד האלימות אלא לצד הקשב והריכוז.שאלתי אם כן האם שייך הדבר ביעקר משום שאני רואה בכך את התרומה בשמירת הגוף.
בכבוד