אבילות
שלום לכבוד מארי אבל על אביו. לאחר שלושים יום מציק לו שער ראשו האם מותר להסתפר? בהלכות אבל פרק ו' הל' ג' כתוב:חייב לגדל שערו עדשישלח פרע או עד שייגערו בו חביריו. במקרה דנן אין גידול פרע. ועוד ילמדנו רבנו מנהג אבותינו בתימן בנושא הזה.
מי שנפטרו לו כמה מקרוביו, היש עליו לקרוע מספר קרעים כמספר הנפשות שנפטרו?
אם המשפחה ששכלה את ילדיה ובעלה לאחר שהשלימה "שבעה" על מות אחיה, כיצד תנהג בקריעה?
עקב הטרגדיה האיומה שהכתה בנו, מה מוטל על כל יהודי ירא שמים לעשות ולפעול?
שלום לכבוד מארי אבל על אביו. לאחר שלושים יום מציק לו שער ראשו האם מותר להסתפר? בהלכות אבל פרק ו' הל' ג' כתוב:חייב לגדל שערו עדשישלח פרע או עד שייגערו בו חביריו. במקרה דנן אין גידול פרע. ועוד ילמדנו רבנו מנהג אבותינו בתימן בנושא הזה.
ל"קי לכבוד מורנו ורבנו
1. האם מותר לאבל עצמו לקבור את אביו
2. האם יש לעלות לבית הקברות בסוף השבעה או השלושים או השנה או בימיי כיפור
3. בהלכות תעניות כותב רבנו שהולכים לקברי צדיקים מה הביאור להלכה זו
4. האם מותר לומר תהילים או משניות ליד הקבר
5. מחלל שבת בפרהסיה ויש לו יום השנה לאביו האם יכול להיות שליח ציבור או לחילופין לומר קדיש ועלינו לשבח
מחר תערך לווית אלוף משנה חממי אסף היד ללא גוויתו כיצדההלכה פותרת עניין זה
1. האם ישנה עדיפות ברשימות לשליח ציבור שהוא בשנתו הראשונה לאבל? ראיתי עדות שמכנים זאת "חיוב" ואצלנו יש כאלו שחושבים שצריך לתת לו עדיפות בקדימות להיות שליח ציבור.
2. זמן תפילין שהוא מתאחר בזמני החורף יש אצלנו מניחים תפילין לפני הזמן ומברכים רק בישתבח, ויש כאלו שמחכים עד הזמן ומניחים. מה הנכון לעשות?
"בדיני אבלות "אין שואלין בשלומו" מה הכוונה, שאסור להגיד לו שלום או שאסור לשאול אותו מה שלומו?
מי שנפטרו לו כמה מקרוביו, היש עליו לקרוע מספר קרעים כמספר הנפשות שנפטרו?
אם המשפחה ששכלה את ילדיה ובעלה לאחר שהשלימה "שבעה" על מות אחיה, כיצד תנהג בקריעה?
עקב הטרגדיה האיומה שהכתה בנו, מה מוטל על כל יהודי ירא שמים לעשות ולפעול?
לק"י
יורינו רבינו
כאשר הרמב"ם פוסק בהלכות אבל שחייב אדם להתאבל על אשתו הנשואה. האם הכוונה להוציא מאשתו הארוסה או דווקא הנשואה לו ע"י חופה וקידושין? האם מה שהם מכנים "ידועה בציבור" תיחשב לדין זה כנשואה ע"י ביאה שכן הם מנהלים את חייהם בשותפות לכל דבר כבעל ואשה?
ומן השמים ישלמו את שכרו
יורינו רבינו,
האב ז"ל נפטר לפני כשלושה חודשים,החתונה נקבעה לפני מות האב האם חייבת להנשא או שאפשר לבטל ולדחות עד לאחר שתגמר השנה?
ברצוני לשאול את כבוד הרב בהתייחס לאהילות בשבתות , אנו נוהגים לארח ולהתארח בשבתות אצל חברים לסעודות שבת, האם יש בעיה כלשהי לאחר ה-30 שמא יתפרש כאבילות בפרהסיה, או בגלל כבוד השבת ומועדים אין בכך בעיה?
כמו"כ רציתי לשאול את כבוד הרב ביחס לנופש האם מותר לצאת לנופש -אירוח כמובן ללא מוסיקה וכדו' לחילופין מה המנהג לגבי שבתות סופ"ש האם אפשר בקבוצות יחידים, תודה מראש על תשובות הרב.
הישנן נסיבות שהמאבד עצמו לדעת יחשב מבחינה הלכתית ככל יהודי שנפטר?
מי שחונך מילדותו בדרך שונה מהיהדות אך במהלך חייו נחשף להשקפת היהדות, האם נחשב כ"תינוק שנשבה"?
מהם האבסורדים העולים מהשקפת עולם של אלו שאינם אמונים על הערכים של תורת ישראל