האם רשאית מעוברת לצום ביום הכיפורים כשרופא אומר שזה כרוך בסיכון של לידה מוקדמת?

חל יוה"כ ביום שישי לאבלו מותר לרחוץ פניו, ידיו ורגליו בלבד. האמנם? מה יעשה, אם כן, אבל שגופו מדיף ריח קשה של זיעה? מתי ירחץ האבל הקם מן 'השבעה' בערב יוה"כ אשר חייבים להלכה להוסיף בו מן החול על הקודש? האם רגל אחרי רגל מבטל גזרת 'שלושים', מה ההבדלים בין שיטת רבינו הרמב"ם לשיטת מרן השו"ע?

אתמול צפיתי כמו כל בית ישראל בתמונות המזעזעות מהפינוי/גירוש מהישוב עמונה. ובכיתי. ואין זה בושה לבכות ואף יש חובה לבכות. אלא שיש מבוכה על מה לבכות. שהרי נאמר "שם ישבנו גם בכינו", וכבר היה לנו גוש קטיף, על חולות גוש קטיף שם ישבנו גם בכינו. ועכשיו על הרי וגבעות עמונה שם ישבנו גם בכינו. אלא הבכי איננו ביטוי לרגשות בלבד, זה נכון, שרואים מראות מזעזעים, כיצד נגררים אנשים מבתיהם, נשים וטף, ומדובר בין אחים לאחים וזה פינוי וגירוש לאנשים שהיו עשרים שנה אז הדמעה מצויה מכח ההתרגשות והצער.

האם המודד של סכנה קיומית לקהילה הינו הפרמטר היחידי הקובע בשאלה זו?

האם ישנו הבדל בין דרישת הסגרה של יהודי מסויים או להסגרת יהודי כלשהו?

מהם השיקולים שיש להביא בחשבון כשמדובר בדרישה להסגרת אשה?

האם יש להורות לו לצום ביום הכיפורים החמור יותר?

היש להפעיל בנסיבות אלו הכלל שקבעו חכמי ישראל "מצווה הבאה לידך אל תחמיצנה"?

ומי לידו יתקע שיגזור ה' עליו בחיים עד ליום הכיפורים?