כבוד הרב'
1) מה כוונת רבינו כאשר פסק בהלכות מלכים ומלחמות שמצווה לעקור עבודה זרה מארצנו?
2) האם, כאשר ידינו על העליונה, מספיק לגרש עובדי עבודה זרה בלבד או גם יש להרוס המקומות ששימשו לפולחנם?
3) רבינו פסק שהישמעאלים אינם עובדי עבודה זרה, הלא בכל זאת התורה לא מתירה לנו לאפשר להם חנייה בארצנו בעת הזאת?
4) הבנתי מפסיקת רבינו שרק גויים שיקיימו שבע מצוות בני - נח מורשים לגור בארץ. וזאת רק בעת שהיובל נוהג, האם זאת אומרת שגוי שאיננו בן - נח כשר המתגורר בארץ עובר על מצווה וגם שבן - נח המקיים מצוותיו, אך גר בארץ גם עובר עבירה?
