האם רשאים בני הישיבה להגיב באלימות כלפי בני הישיבה האחרת משום: "עביד אינש דינא לנפשיה"?

שאל השואל מהי עמדת משפט התורה לגבי פסק דין של בית הדין הצבאי אשר לא הסכים להרשיע את המחבל הערבי בניסיון להריגה, בטענה שכיוון שהוא דקר את אותה אישה יהודיה דקירה אחת והסכין נשברה ונפלה על הרצפה. ואין אנו יודעים אם כוונתו היתה להרוג, או אין כוונתו להרוג. ולכן, אפשר להרשיע אותו על חבלה וכיוצ"ב אבל לא על ניסיון הריגה. מה עמדת התורה בעניין זה?

הרב ד"ר רצון ערוסי בקריאה לתקן את השגיאה היסטורית בו המשפט במדינת ישראל נשען על חוק המנדט המנדטורי ולא על תורת ישראל.
הרב מסביר כי כל ענף שאין לו יישום מעשי דינו להתנוון ולכן הפתרון הוא לעודד את הציבור בחינוך ובחוק לפנות לבתי דין רבניים לדיני ממונות ולהקים בתי דין בכל עיר ועיר.

האם מבחינה הלכתית יש ללשכה להוצל"פ דין של ערכאות של גויים או גדר של מוסר?

היש לחשוש שבהעדר קונים מהוגנים מהוצל"פ ישאר התחום פרוץ לאינשי דלא מעלי?

האם ניתן להפעיל את הכלל "דינא דמלכותא דינא" גם בארץ ישראל ?

לאחר שנסתלק לעולמו, היש לנפטר מבחינה הלכתית יד ורגל בנכס ע"מ לקבוע מי יהיו הבעלים עליו מעבר למעגל הראשוני של יורשיו?
מהו כחו של אדם המעניק את נכסיו ליורשיו בתורת "יורש אחר יורש", מה יעשו הבאים אם הראשון אכל את כל הנכסים?
הישנה, איפוא, אפשרות הלכתית להעניק הנכס שיעמוד עדי עד למטרה מסויימת?

היש לספור ימים אלו "מעת לעת" או עפ"י ימים הלכתיים (קלנדריים) ?
מהו המקור ההלכתי של מרן השו"ע שפסק שהמנין אינו "מעת לעת" למרות שמדובר בהגדרה של חולה שיש בו סכנה?
מהם השיקולים ההלכתיים שהנחו את הגר"ע יוסף לפסוק בנושא זה לחומרה בניגוד למרן השו"ע ?