תכנים לקריאה נוספת
תורת ישראל מחנכת לשמירה על זכויות הפרט בניגוד ל 'בית דין שדה' של השפיטה התקשורתית
שאל השואל ואמר שהוא בד"כ עוקב אחרי האתר שלנו במיוחד בהלכה היומית, למרות שהוא לא מבני האדם שקובעים עיתים לתורה. הוא מעריך את הגישה ההלכתית שאנחנו מייצגים מתינות, שקילות, יסודיות ולא משהו עממי נחפז. הוא אומר שהוא התרשם שאנחנו מאוד מגנים על 'זכות החפות'. והוא שואל, כלום עדיין נשארה זכות חפות לראש הממשלה לאחר שהשמיעו בתקשורת את ההקלטות כיצד הוא גוער בשר התקשורת וכיצד הוא התכוון לבטל את מועצת הכבלים?
בין משפט של שמים למשפט בארץ
הרב ד"ר רצון ערוסי בשיחה קצרה ברשת מורשת לרגל 'הימים הנוראים'.
וגם: על היחס לבית הנבחרים הישראלי ובג"צ.
שליח שאבד שיק שנמסר לו להעביר לזכאי, האם מוסר השיק נפטר מחובו לזכאי?
כנ"ל לגבי מתפלל שמסר לאחר שיק לפרוע חוב נדריו לבית הכנסת, האם נחשב כפרע נדריו למרות שהשיק הושמד?
הבעיה מתעוררת בעיקר כשמדובר בשיק שנתקבל ע"י צד ג' ובד"כ ישנו קושי בזיהוי בעל החשבון?
האם מסירת השיק לשליח הלווה פוטרת את המוסר מאחריות היות ופעולה זו מקנה מיידית למלוה הבעלות על השיק?
פרסום הגשת כתבי אישום טרם משפט עומדת בניגוד לחוק ופוגעת בכבוד האדם ובערכי הצדק
שאל השואל ואמר, מהי עמדת ההלכה לגבי המהלך שהיה צריך היועמ"ש לנקוט בו. האם לפרסם את חוות דעתו על כתבי האישום נגד ראש הממשלה בימים הללו, או לא?
האם ע"פ התורה יש מקום לחוק חסינות? האם נכון לפרסם ההתנהלות המשפטית בתקשורת?
כיצד נכון להעמיד לדין - מלך, רב ראשי, ראש ממשלה מבלי לפגוע במעמד המוסדות שהם מייצגים?
האם שיטת הפומביות הנוכחית שמעודד שחיקה מתמדת של אמון הציבור במוסדות המדינה ראויה בשלטון דמוקרטי?
כיצד צריך להתייחס להתבטאויות ופרשנויות בתקשורת בסוגיות של משפט נבחר ציבור?
מהי עמדת הרמב"ם בנוגע לרחיצת ידים לאחר השכמת שחרית ביום הכפורים?
מחד מחמיר הרמב"ם בנגיעה במים ואפילו באצבע קטנה ומאידך מונה מספר מקרים לקולא אפילו העובר בנחל ע"מ לשמור פרותיו. ידוע שטהרת הידים הינה מן הדברים המעכבים התפילה. האם דווקא במים או אפילו בחומר אחר?
מהו הבסיס להיתר של הרמב"ם לאשה לרחוץ ידה אחת כשהיא מאכילה את בנה?