הקפאת חשבונות המתנחלים
האם שיתוף פעולה של חברה ישראלית או בנק ישראלי עם החלטות של ממשלות זרות כנגד אזרח ישראלי ללא משפט הוא מותר על פי ההלכה?
והאם יש לשמוע לסנקציות כאלה שמכתיבים לנו ממשלות זרות כנגד יהודים בארץ?
האם שיתוף פעולה של חברה ישראלית או בנק ישראלי עם החלטות של ממשלות זרות כנגד אזרח ישראלי ללא משפט הוא מותר על פי ההלכה?
והאם יש לשמוע לסנקציות כאלה שמכתיבים לנו ממשלות זרות כנגד יהודים בארץ?
ההורים שלי משכירים לזוג חרדי יחידת דיור בנתיבות.
עקב המלחמה הם כבר לא מתגוררים ביחידה (באופן זמני).
האם הם צריכים לשלם את שכר הדירה על אף שהם לא מתגוררים שם (בעל כרחם)?
שאלה בעניין תכנית בניין ערים. תב"א שנקבעה בגופי תכנון ממשלתיים. בין השאר התברר עשו תזוזות בין שכנים ביישוב הקיים. אחד השינויים שעשו ביני לבין השכן 3 מטר לתוך המגרש שלו. הגדר לפי תב"א ישן.
בקו החדש הזיזו קו הגבול 3 מטר לתוך שלו לטובתי.
ההשפעה של זה, לעניין בנייה וכו'.
אין מחלוקת ביני ובין שכני.
השאלה, האם לנסות לפעול להחזיר לישן?
להסכים לשינוי?
או מה שנקבע זה מה שיש?
רק כדי שתהיינה יחסי שכנות טובה, כי לא אנחנו עשינו את השינוי. מה לעשות?
השכן מעלי בנה חדר העמודים של ברזל.לצערי בנה את זה באופן שכשאני באתי לבנות מתחתיו,העמודים של הברזל שלו הקטינו את גודל החדר שרציתי לבנות, אבל כדי למנוע מריבה ,לא דרשתי ממנו להזיז את עמודים שלו לצדדים כדי שהחדר שלי יגיע לגודל של החדר שהוא בנה מעלי, בכל אופן כאשר התחלתי לבנות תוך כדי שימוש בעמודים שלו אמר לי אין בעיה שתשתמש בעמודים שלי ואל תשלם לי,רק תבדוק עם מהנדס שזה בסדר.מהנדס ברק בניתי והכל היה בסדר. והנה לאחר זמן פתאום בה בדרישה אשלם לו על השימוש בעמודים 1.האם אני צריך לשלם לו. 2. לא אכפת לי גם היום לשים עמודים שלי ,בלי להזדקק לו,כיון שמה שעבר שנשלם מוגזם בעליל
"במסכת בבא בתרא פט ע א טוען שמואל שאין צורך בפיקוח על המחירים שהרי מנגנון השוק ידאג לאיזון טבעי כפי שמסביר הרשב״ם ושפקוח על המחירים נחוץ להתגונן מפני הרמאים
רבנו הלכות גנבה ח כ .
"חייבין בית דין להעמיד שוטרים בכל מדינה ומדינה ובכל פלך ופלך, שיהיו מחזרין על החנויות ומצדקין את המאזנים ואת המידות ופוסקין השערים. וכל מי שנמצא עמו משקל חסר או מידה חסרה או מאזנים מקולקלין, רשות יש להן להכותו כפי כוחו ולקנסו כפי ראות בית דין לחזק הדבר, וכל מי שמפקיע את השער ומוכר ביוקר מכין אותו וכופין אותו ומוכר כשער השוק"
שאלות:
האם יש חילוק בין נזקי ״גרמי״ שבהם המזיק חייב.
ובין נזקי ״גרמא״ שבהם המזיק פטור לפחות מדיני אדם.
לפי מיטב הבנתי רבנו מחלק אם הוא ״בר היזקא״ שתוצאת הנזק ודאית שאז הוא חייב. או שלא ואז פטור.
ידוע לי שרבו הפוסקים והשיטות להבנת רבנו. אשמח אם הרב יתן את דעתו על כך. תודה רבה
מקורות: סוגיות בגמרות בבא קמא ובבא מציעא הרמב"ם, ספר נזיקין