יעקב מבקש לשוב לארץ ולגדל את משפחתו, אך פוגש איום מבחוץ ומשבר מוסרי מבית. מן המפגש עם עשו ומפרשת דינה ושכם מוביל השיעור אל שאלת הזהות היהודית: איך שומרים על דרך של ערכים, נמנעים מנקמה ומכפייה, ומקבלים את מי שבוחר בה באמת? דמותה של רות מציגה את הבחירה הזאת בעוצמתה.
האזינו למסע מפרשת וישלח אל בחירתה של רות, ולקריאה לשמור על זהות שהיא גם מופת מוסרי.
יעקב חוזר הביתה, ועשו בא לקראתו
המתח בין יעקב לעשו לא נעלם עם השנים. אחרי מאבק הבכורה והברכות יצא יעקב לדרכו בעצת אמו, שחששה לחיי שני בניה. עתה הוא חוזר לארץ כנען, עם נשים וילדים, אחרי שנות עבודתו אצל לבן.
יעקב שולח שליחים כדי לברר את המצב ולשדר שלום. המסר שלו מדגיש שאין הוא בא כמתחרה מדיני לעשו: יש לו משפחה שעליו לגדל. כשנודע לו שעשו מתקרב עם כוח צבאי, הוא נערך בזהירות ומחלק את המחנה כדי להציל את מי שאפשר אם תבוא פגיעה. הרצון בשלום אינו מבטל את חובת הזהירות.
נשיקה, אחווה ושמירת הדרך
במפגש עצמו ניכרת התרגשות ואחווה. בשיעור מובאת קריאה מדרשית הקושרת את נשיקת עשו גם לרצון לנשוך, ומוצגת האפשרות שרגש האחווה גבר על המטען השלילי. זו דרשה על המפגש; אין היא מחליפה את נוסח הפסוק או מתירה לשנות אותיותיו.
עשו מציע ליעקב להצטרף אליו, אך יעקב עומד על דרכו ועל צורכי הילדים והמשפחה. כך הוא עובר מפגש מסוכן בלי לוותר על היעד שלשמו שב לארץ.
פרשת דינה: חילוץ אינו מצדיק כל דרך
דינה יוצאת לראות בבנות הארץ. שכם פוגע בה ומחזיק בה, ואביו מציע קשרי משפחה ושותפות עם משפחת יעקב. מאחורי ההצעה לשיתוף ניצב פער עמוק בין התנהגות הפוגעים לבין דרך האמונה, הצדק והחסד של משפחת יעקב.
בני יעקב מעלים את דרישת המילה, ואנשי שכם מסכימים. שמעון ולוי מנצלים את חולשתם לאחר המילה והורגים את הזכרים, ואחר כך דינה נחלצת. השיעור מבקר בחריפות את פעולת הנקם ומדגיש את כעס יעקב ואת הסכנה שבה. אין להציג את המעשה כדגם ראוי לדרך היהדות, גם לנוכח הפגיעה החמורה בדינה.
שכם כעיר מקלט: להפוך מקום סכנה למקום הגנה
השיעור מציב מול האלימות שבסיפור את ייעודה המאוחר של שכם כאחת מערי המקלט. עיר המקלט מגינה על מי שהרג בשגגה מפני פגיעה של גואל הדם, עד שעניינו יתברר בדין.
המעבר הזה מבטא את התביעה המוסרית מן העם היושב בארץ: לא לתת לחמת נקם להחליף בירור משפטי. יש לברר את המעשה ואת מידת האחריות בבית דין, ולמנוע הרג נוסף בטרם בירור.
הבדל ערכי אינו שליחות לכפות
הזהות היהודית אינה מתמצה בסימן חיצוני. מילה, שבת ודרך חיים של אמונה, צדק וחסד מבטאות מסגרת ערכית. השיעור מדגיש שעם ישראל נדרש לשמור עליה בלי לכפות את אורח חייו הדתי על אחרים.
גם קבלת גרים אינה ניסיון להגדיל את המספר בכל מחיר. יש לברר שהאדם מבין את המחויבות שבדרך הזאת ורוצה בה באמת. הזהירות נועדה למנוע קבלת אורח חיים מכוח לחץ או בלי הבנת קשייו, ואינה מחסום בפני מי שרוצה להצטרף בכנות לאחר הבירור.
רות בוחרת בדרך גם כשהיא קשה
רות היא דוגמה להצטרפות מתוך רצון עמוק. נעמי, שנשארה אלמנה ושכולה, אינה מבטיחה לה נוחות או ביטחון כלכלי. היא מציבה לפניה גם את העוני ואת המחויבויות שבחיי היהדות. למרות זאת רות דבקה בה ובדרך שמצאה בה אמונה, חסד וערכים.
הנאמנות הזאת מובילה לגיור של אמת ולבניית בית עם בועז; מצאצאיה יוצא דוד המלך. הדוגמה מלמדת על הפוטנציאל הגדול שבמי שבוחר להצטרף מתוך רצון אמיתי. אין צורך בכפייה כדי להצמיח שייכות כזאת.
מסקנת הדברים
עלינו לשמור על דרכנו באמונה ובזהירות, לדחות נקמה ולהיות חברה של צדק וחסד. מי שבוחר להצטרף בכנות יתקבל מתוך בירור ואחריות. כדי להיות אור לאחרים, נתחיל בכך שנהיה מופת לעצמנו.
האם רצונו של יעקב בשלום מנע ממנו להיערך לסכנה?
לא. הוא שלח שליחים ושידר שלום, ובמקביל נערך לאפשרות של פגיעה וחילק את המחנה כדי להציל ככל האפשר. בשיעור הזהירות ושאיפת השלום מוצגות יחד.
האם הדרשה על נשיקת עשו משנה את נוסח המקרא?
לא. בשיעור מובאת קריאה מדרשית הקושרת בין הנשיקה לרצון לנשוך ולמתח הפנימי במפגש. זו דרשה על הסיפור, ולא הוראה לשנות את אותיות הפסוק.
כיצד מתייחס השיעור למעשה שמעון ולוי בשכם?
השיעור מבקר את פעולת הנקם בחריפות ומדגיש את כעס יעקב ואת הסכנה שבמעשה. הפגיעה החמורה בדינה וחילוצה אינן הופכות כל דרך פעולה לדגם מוסרי ראוי.
מה מלמד ייעודה של שכם כעיר מקלט?
עיר מקלט נועדה להגן על מי שהרג בשגגה מפני פגיעת גואל הדם, עד שעניינו יתברר בדין. השיעור רואה בכך תביעה להפוך מקום אלימות למקום הגנה ובירור משפטי, במקום נקמה.
מדוע נדרשת זהירות בקבלת גרים?
השיעור מדגיש את הצורך לברר שהמבקש מבין את מחויבויות הדרך ורוצה בה באמת, בלי לחץ וכפייה. הזהירות אינה דחייה של אדם המתמיד ברצונו הכנה לאחר הבירור. אין בתיאור זה פירוט של כל הליכי הגיור.
מה מדגימה בחירתה של רות?
רות דבקה בנעמי ובדרך האמונה והערכים גם לאחר שהוצבו בפניה הקושי, העוני והמחויבויות. היא משמשת בשיעור דוגמה להצטרפות מתוך רצון אמיתי, שממנה צמחה משפחתו של דוד המלך.
Full text
תכנים לקריאה נוספת
כמה זמן מותר לישון ביום לפי שיעור ״שיתין נשמי״?
כמה זמן זה שיתין נשמי שמותר לישון ביום?
האם אנשים המסוכסכים זה עם זה רשאים להיות שליחי ציבור, ובפרט בימים הנוראים?
שלום לכבוד מו"ר
פרצה מחלוקת בין ראובן לשמעון. בעקבות המחלוקת הם אינם מדברים זה עם זה. שניהם מתפללים באותה בית כנסת.
1. האם מותר להם להיות ש"צ?
2. האם יש לחלק בין ימות השנה לימים הנוראים?
האם עיון בגמרא ועיון במדע נכללים בהגדרת העיון בשמונה פרקים לרמב״ם?
שלום
יש לי שתי שאלות נפרדות
1. א רמבם בשמונה פרקים מגדיר מה חיא "עיון" בכוחות השכל ואומר שזה לדעת החכמות. האם ההגדרה הזאת ראוי גם כן "לעיון" הגמרא?
ב האם זה מקור לדרך חלימוד תלמוד כמו מדע?
2.א האם הדרך חסידות בהלכות דעות פרק א מעלה או שלימות?
ב האם זה נעלה למדה בינונית?
ג האם יש קשר לדרך חסידות בהלכות דעות לחסידות בשאר משנה תורה כמו הלכות יסודי התורה פרק ה?
מי אחראי כשצעירים רוצחים? הלקח מעגלה ערופה לחינוך שלנו
האם מי שהעביר זהב בלי ידיעתו רשאי לתבוע שכר ופיצוי מהשולח?
שלום,
אני גר בארץ ועובד בחו"ל. לפני זמן מה, כשחזרתי לארץ, חבר ביקש ממני להעביר עבורו כיסוי לטלית ותפילין, ולמסור אותו לאדם שהיה אמור לפגוש אותי בנתב"ג. הוא אמר לי שמדובר במתנה דחופה לבר מצווה של נער.
לקחתי את הכיסוי איתי, כפי שביקש, בלי לחשוב שיש בתוכו דבר נוסף. ראיתי שמסביב לשני הכיסויים תפורים טבעות זהב, וחשבתי לתומי שזאת הזמנה מיוחדת של הכיסויים. עם זאת, לא עלה בדעתי לרגע שהוא משתמש בי כדי להעביר זהב לישראל.
הבכורה שמחייבת: לצאת לחירות של ערכים
כיצד להשיב להתנצלות של מי שחזר ופגע ואבד האמון בו?
לכבוד תורתו, הרב רצון ערוסי הי"ו,
אדם פגע בי פעמיים לפחות, פגיעה חמורה (הוצאת שם רע ולשון הרע בין היתר אולם אני שואל באופן כללי). סלחתי בפעם הראשונה מטעם דרכי שלום, על אף שלא התנצל (רק הביע רצון להתפיס מבלי להודות בכלום ואף שיקר והאשים את חברו). ואולם נודע לי ששנה גם שילש בדרכיו וזאת אחרי יחס טוב ועזרה ממשית שקיבל ממני. ייתכן ואדם זה יתנצל בעתיד, אולם אין לי אמון בדבריו כלל ודעתי זו מבוססת למדי (ואכמ"ל). לכן מבקש אני את עצת כבוד תורתו: מה לעשות אם אכן יתנצל?
האם אמירת ״לא, לא צריך״ נחשבת נדר כשבלב התכוון לאסור צפייה בכדורגל?
שלום כבוד הרב!
אמי צפתה בחדשות, ושאלה אותי אם אני רוצה לראות- עניתי לה "לא, לא צריך."
היא שאלה אותי שוב, ועוד פעם עניתי לה "לא, לא צריך".
כשאני עניתי לה, חשבתי בכלל על צפייה במשחקי טורניר כדורגל מסיים שיש בטלוויזיה, ורציתי שהתשובה שלי אליה תיחשב נדר, כלומר רציתי שבאמירה הזאת שאמרתי לה, אאסור על עצמי לצפות בטלוויזיה במשחקי הכדורגל של הטורניר הזה.
השאלה,
האם האמירה שלי אליה ("לא, לא צריך") נחשבת כנדר?
האם אסור לי לצפות בטלוויזיה במשחקי הכדורגל של הטורניר הזה?
כיצד לנהוג כשחברה מבקשת בלעדיות על תמרוק שנמכר בחנויות?
לכבוד תורתו הרב רצון ערוסי שלומות כנהר,
האם המנהג הרווח לשמוע מוזיקה מתיר כלי זמר לפי הרמב״ם?
שלום לכבוד הרב
כתב רבינו בהלכות תעניות פרק ה' הלכה י"ד: "וכן גזרו שלא לנגן בכלי שיר כולן...וכבר נהגו כל ישראל לומד דברי תשבחות או שיר שלהודאות לאל וכיוצא בהן על היין"
האם בא רבינו להגיד שזה מותר כיוון שכתב "כל ישראל"-"כל",
אם כן, האם אפשר להתיר בימינו לשמוע כלי זמר ושירים, הרי "כל" ישראל נוהגים זאת, וכמו שהותר לשיר לאל על היין כך גם אפשר לשיר שירי קודש גם לא על היין?
תודה רבה
האם איחור שנגרם מתכנון לקוי הוא אחריות האדם או חלק מביטחון בה׳?
שלום הרב!
שאלתי היא איפה עובר הגבול בין הביטחון להשתדלות. למשל אדם שרצה להגיע למקום מסוים, השתדל והתאמץ להגיע, ולא הצליח להגיע בגלל שלא חישב נכון את זמני הנסיעה.
האם לומר שזו טעות שלו ושהוא לא השתדל בצורה הנכונה, או שנאמר שכך ה' רצה שיהיה וצריך להיות שהוא יתבלבל ולא יחשב נכון.
תודה רבה!!