צניעות וענווה בכתיבת קורות חיים למשרה כלשהי
לעניין צניעות וענווה, הרמב"ם כותב שאדם צריך להיות עניו עד הקצה. היום בדורנו כדי שאדם יקבל משרה כלשהי, הוא כותב קורות חיים ומוזמן לריאיון, והוא צריך לשכנע כמה שהוא טוב וכמה שהוא מצליח ובעל יכולות יותר משאר המועמדים, ולהראות את כל ההיסטוריה הטובה שלו.
איך אפשר לשלב בין הדרישה להיות עניו וצנוע, ומצד שני להתגאות ביכולות שלו כדי לקבל משרה נחשקת?
אין סתירה. היה ענו וצנוע בהתנהלותך בחיי היום יום, עם הסובבים אותך.
וכן, כשאתה מבקש לקבל משרה לצורך פרנסה, והם דורשים קורות חיים, תן להם קורות חיים אמתיים, בלי הגזמה, ובלי שתשתמש בביטויים של בולטות, אלא את האמת ורק את האמת, כי זהו המפתח להשגת משרה לתעסוקה.
תכנים לקריאה נוספת
כנס בנושא בעיית המסתננים והעובדים הזרים בראי התורה והמשפט
"כנס רמלה החמישי" עסק במדיניות ההגירה במדינת ישראל לאור האתגרים הניצבים בפניה.
רבה של קרית אונו וד"ר למשפטים מומחה למשפט העברי כב' הרב רצון ערוסי השתתף בפאנל המומחים המתחיל ב- 1:30:00
הרה"ג רצון ערוסי שליט"א בהתייחסות אקטואלית לפרשת בית הספר בעמנואל
הרב ד"ר רצון ערוסי חבר מועצת הרבנות הראשית ורבה של קריית אונו אומר לערוץ 7 כי האפליה שהתגלתה בפרשת עמנואל לא פוסחת על מוסדות נוספים כולל מוסדות הציונות הדתית, "המציאות ידועה שיש מוסדות שמנוהלים על ידי אנשים שפותחים את שעריהם בפני אנשים שקרובים יותר לליבם, זה דבר שאין צורך להוכיח, כי הוא מדבר בעד עצמו". לדבריו, בית המשפט העליון הוא גדול המפלים העדתי, "63 שנים שבית המשפט העליון קיים ורק נציג ספרדי אחד נמצא שם, זה שבשישים ושלוש שנות מדינה אין יותר משופט מזרחי אחד זה נתון שמדבר בעד עצמו, אסור לאף אחד להיתמם האפליה קיימת גם בסקטור הכללי וגם בסקטור הציוני דתי".
שום קלוף שהונח במקרר כל הלילה, האם יש סכנה בשימוש בו?
הגמ' במסכת נידה לפי ר"ש מציינת רשימה של דברים מסוכנים משום רוח רעה, האם כך נפסק להלכה?
מה הסיבה שהרמב"ם פסק בהלכות רוצח שלא יניח מאכל גלוי מתחת למיטה, האם חשש לרוח רעה?
מדוע התעלם הירושלמי מסיכונים של רוח רעה אלא החשש הוא רק מפני בעלי חיים מזיקים?
מי שחשקה נפשו במקצוע הצילום, האם זקוק לתעודת הכשר?
האם רשאי לצלם כל מראה הנגלה אליו ללא בקשת רשות מהמצולמים למרות אפשרות הפגיעה בצינעת הפרט שלהם?
עד כמה יכול אותו צלם לאמץ שיטות פעולה מקובלות בעולם הצילום האוניברסלי כולל צלמי הפפארצי?
מהו טווח העבירות הקשות שמתחכך בהם הצלם שומר המצוות למרות שלכאורה אין לו כוונות עברייניות כלל?
האם כינוי הזולת "כופר" הינו עילה לתביעה?
חכמי ישראל קבעו קנסות גבוהים למבייש חברו, אך האם חייבו גם תשלומי פיצויים?
באלו נסיבות רשאי הנפגע (המתבייש) לרדת לחייו של הפוגע (המבייש)?
מהן הפעולות שחייב הרב ובאלו נסיבות יהיה רשאי לכנות מי מישראל ככופר מבלי להחשף לתביעה כמוציא שם רע?
טוב שברופאים לגהינום' - האמנם?
מהם המסרים שחכמי ישראל מעבירים אלינו באמצעות ההתבטאויות הקיצוניות שלהם?