חובה להשתתף ולשתף בבחירות! אל יעדר איש במאבק על שמירת הזהות היהודית של עמנו בארצנו.

מחר, אם ירצה השם יתברך, כידוע, יתקיימו הבחירות הארציות במדינת ישראל. והבחירות, כבחירות, מושתתות על העיקרון של הכרעת הרוב, שזה כבר מצוי בתורת ישראל: "אחרי רבים להטות". אלא שיש שני גדרי רוב: יש גדר של רוב מאוד מאוד אבסולוטי, ויש גדר של רוב יחסי. ונסביר את הדברים. בית דין שדן בדיני ממונות — שלושה; בית דין שדן בדיני נפשות — עשרים ושלושה; הסנהדרין — שבעים ואחד. אם חסר אחד מההרכבים הללו, אחד מהשלושה או אחד מהעשרים ושלושה או אחד מהשבעים ואחד, אין ההרכב יכול לדון ואין גדר של הכרעת רוב, אלא יש צורך שמישהו ימלא את החסר. ולא עוד, אלא גם אם המישהו קיים ולא מביע דעה, מה שנקרא היום "נמנע", מבחינה זו הוא נחשב כאילו לא קיים, ומביאים אחר במקומו. זהו גדר של הכרעת רוב אבסולוטי. לא מוותרים על שום אחד, אלא כאמור כולם חייבים לדון. יכול אדם לומר לחיוב, לפטור, כן, אבל להימנע — אין הימנעות ואין היעדרות. זה גדר הרוב האבסולוטי, בית דין מה שנקרא. ואילו הכרעת רוב יחסית, זה כגון שיש רבים ונאספים לאספה בשביל להחליט החלטות של שכונה, של קהילה, של בית כנסת, של שותפות וכאלה. אז זה רוב יחסי, דהיינו רוב מתוך הרוב. אם הגיעו מי שהגיעו, אז הכרעת הרוב מתוך אותו רוב היא מתקבלת והיא מחייבת. הבחירות מתקיימות ברמה כזו של רוב יחסי, דהיינו רוב מתוך רוב: מי שבא, מי שמצביע. יכולים בני אדם שלא להצביע. אבל מאחר שאמרנו שהבחירות הללו מחר יש להן משמעות גדולה מאוד מאוד לגבי זהותה היהודית־יהדותית של מדינת ישראל ולגבי הזהות היהודית־יהדותית של עם ישראל, אזי נתייחס אנו לבחירות של מחר כרוב אבסולוטי, לא רוב יחסי. דהיינו, אל ייעדר אף אחד. אם נעדר מישהו, כאילו חסר בית הדין, אלא כולם חייבים להתייצב, ללכת להכריע. זה כמובן במובן המושאל. אני משתמש בזה במובן המושאל, אבל כדי להראות עד כמה יש חובה גדולה מאוד מאוד להשתתף בבחירות של מחר. וכשם שאמרנו, חייב כל אחד ואחד להביא את קרוביו, את מכריו, ולשדל. לא להיות פסיביים בעניין הזה, אלא להיות אקטיביים מאוד מאוד, כדי שאכן באמת נוכל להגן על המאבק הצודק שלנו, המחייב אותנו לשמור על הזהות היהודית־יהדותית של עמנו ושל מדינתנו. והקדוש ברוך הוא יהיה בעזרנו.