בית דין אזרחי לאחר רבני
שלום רב!
אם שני אנשים הלכו לבית דין רבני וקיבלו עליהם את סמכותו של בית הדין הרבני, האם, הן מבחינה דתית והן משפטית, יכול אחד הצדדים לאחר מכן לערער וללכת לבית דין אזרחי?
שלום רב!
אם שני אנשים הלכו לבית דין רבני וקיבלו עליהם את סמכותו של בית הדין הרבני, האם, הן מבחינה דתית והן משפטית, יכול אחד הצדדים לאחר מכן לערער וללכת לבית דין אזרחי?
בס"ד ברצוני להגיש התנגדות לבקשה להיתר בניה בבנין שכן לוועדה מחוזית שאלתי אם מותר או שיש לפנות קודם לבי"ד רבני?
תודה
שלום רב, האם האישה יכולה לפנות לרבנות אחרי שהוגשה תביעה על ידי הבעל לבית משפט לענייני משפחה בנושא משמורת ילדים? העניין הוא ילדים בני 9-13 שמסרבים לראות את אביהם עקב התנהגות משפילה שלו אליהם וניתוק הקשר מצידו למס' שנים. אחרי הסדרי ראייה במרכז קשר שלא הצליחו האב פנה לבית משפט לבטל מזונות ולבקש עליהם משמורת. האב חילוני האם והילדים דתיים - הוא מנסה להקשות ולהפריע בכל דרך.
תודה.
בעקבות סיכסוך שהתפרץ בבנייננו המשותף עלו מספר שאלות שאודה להתייחסותך ולקביעתך ההלכתית: בדירתנו מתגוררת רופאת ילדים ובקומה שמעילה טכנאי. שניהם נותנים שירות בביתם. בעקבות זאת בכניסה לבית נמצאות עגלות ורכבים של המבקרים בשטח הציבורי אשר גורמים למטרד הבניין. האם קיימת הלכה האוסרת על אותם מבקרים להשאיר את עגלות התינוקות או מכוניתיהם בכניסה לבניין? אשמח בתשובתך את תתייחס למקורות הלכתיים על מנת שאוכל לפנות לועד הבית עם עובדות מבוססות. שנדע רק בשורות טובות ענת
שלום כבוד הרב שמי נילי ואני סטודנטית למשפטים במכללה האקדמית נתניה. לקראת סיום קורס מבוא במשפט עברי, אני מחוייבת לענות על שתי שאלות ורציתי לקבל ממך הפנייה למקורות מידע לצורך כך, ואם אפשר בנוסף, הסבר בסיסי ביותר בנושאים הבאים:
1. עד היכן מותר לאדם לעשות דין לעצמו כדי להשיב את זכות קניינו?
2. קביעת קריטריונים לזכאות בתמיכות מכספי ציבור (= קופה של צדקה).
בתודה מראש נילי
לכבוד הרב,
בהמשך לשאלתי על הלכות בחירות והקריטריון לבחירת ראש עיר,
רציתי לשאול: עד כמה, אם בכלל, יש לראש רשות מקומית השפעה על ענייני הדת ביישוב? ובמה מתבטאת. כי לכאורה - למרות החשיבות שהציבור הדתי מייחס למידת הדתיות של מועמד - ניתן לומר שאין לרשות מקומית זיקה לענייני דת. רוב ככל ענייני הדת שביישוב - מנוהלים או על ידי הרבנות המקומית/מועצה דתית, או על ידי עמותות פרטיות. זה כולל את בתי הכנסת, בתי מדרש, כוללים, כשרות, מקוואות, קבורה וכיו"ב היכן אם בכלל נכנס ראש הראשות המקומית?
שלום לרב
האם עדים על צוואה חייבים לראות ולקרוא את פרטי הצוואה כולל כל הרכוש והכסף שיש ברשות המורישים, או שהם צריכים רק להעיד ולאשר שראו שהמוריש חתם על הטפסים האלו בנוכחותם.
תודה רבה.
ע"מ להנפיק רישיון נהיגה - ישנה חובה ממשרד הרישוי לחתום על נסיעה עם מלווה במשך 50 שעות. אך לי אין הזמן והאמצעים למלא חובה זו בכולה אלא בחלקה (מלבד הטורח בלהשיג רכב, ועוד עם ביטוח מתאים), וללא ספק אני נוסע ממש טוב, ואני ממש צריך לנסוע לכל מיני צרכים, ואני יכול לנסוע גם בלי הנפקת רישיון אך חוששני שאקנס. האם מותר לחתום בלא ממוש כל שעות החובה? יש לציין שכך כנראה רוב האנשים עושים, ומשרד הרישוי לא עושה עם זה מאומה.
שלום וברכה מארי. כידוע כיום בתי המשפט במדינת ישראל לא מתנהלים לפי משפטי התורה אבל עינינו הרואות שיש אנשים שופטים יראי שמים אפי' בעליון כגון סולברג. ומנחם אלון שהוא היה תלמיד חכם גדול
1) האם זה נכון לטעון לגביהם שהם שופטים בערכאות ומרימים יד בתורת משה?
2) האם מותר להישפט בבית משפט ולא בבית דין גם אנשים יראי שמים?
שני צדדים דנו בדין תורה בעניין פירוק שותפות, שני הצדדים ביקשו לפרק את השותפות, ואכן, ביה"ד נענה לבקשת הצד שהכניס את השני כשותף לרכוש את חלקו של השני בדרך של "גוד או איגוד", שהרי לו קיימת הזכות הראשונית בדין זה, כמו גם, לבקש הארכה של שלושים יום, כדי שיוכל להשיג אמצעים, שבהם יקנה את חלק שותפו כמבואר בסמ"ע סי' קע"א ס"ק מ"א בשם היד רמה בב"ב פרק א' אות קע"ג ד"ה מיהו ודאי, וכן בש"ך חו"מ סי' קע"א ס"ק ט"ו. ואכן, צד א' נטל שטרות משכנתא מהבנק על מנת לממש את פסק הדין, ובפרט כשהצד השני חתם בכתב שהינו מקבל את פסק הדין ויציית לו.
שלום לכבוד הרב,
רציתי לשאול על מקרה בו יושבים בדין תלמידי חכמים דיינים מומחים כולם ידועים ביראת שמיים ובחכמתם בעיון ובבקיאות. ודנו בעניין מסוים וראו עדויות והגיעו להחלטה מסוימת פה אחד.
1. האם כולם חייבים בהחלטה אם אין בית דין אחר שגדול בחכמה ובמניין שישב וראה את אותם עדויות ופסק בצורה שונה?
2. מה הדין אם באים כמה תלמידי חכמים שלא ראו שום עדויות והם מורים ויוצאים נגד אותם דיינים שהחליטו בצורה חד משמעית? האם הם דומים בהגדרה ל"זקן ממרה"?