ע"פ מארי ששקיעת ליל י"ד קובעת ל- 2 הימים,
1.) אדם שנמצא בשקיעה זו במרכז,
אז הוא מחויב כבן עיר.
המחויב כעירוני - 
א. אם מגיע לתפילת שחרית בירושלים,
האם יש בעיה להתפלל איתם?
ב הם לא אומרים על הניסים.
ואם הם מתפללים תפילה אחת?
ג. ייאלץ להפסיד ס"ת (ויבא עמלק), יש בכך בעיה?
נכון שלכאורה זה חובת ציבור, והציבור אינו מחוייב בזמן זה (אלא רק בשבת).
ד לגבי הקריאה - להבנתי יוצא בקריאה/בשמיעה בירושלים.
ה. האם בן עיר שהגיע ביום שישי לירושלים, יוצא ידי חובת משלוח מנות לירושלמי, שזמנו הוא בשבת או בראשון?

1. האם צריך להקפיד על אמירת פסוקים בעל פה, משום "דברים שבכתב אין אתה רשאי לאומרם על פה",
כגון: כל מגילת אסתר, פרשיות מהתורה, מזמור קיט בתהילים, או מזמורים אחרים בתהילים.

2. האם צריך להקפיד על הדין של הנחת נביא מעל חומש.
האם זה ממש איסור? האם יש צד להקל כשזה מסובך להוריד כגון שיש ערמה גדולה של ספרים?

הרמבם כותב בהלכות מגילה וחנוכה פרק א הלכה ו:
"בני הכפרים שאינם מתקבצים בבתי כנסיות אלא בשני ובחמישי תקנו להם שיהיו מקדימין וקוראים ביום הכניסה. כיצד אם חל יום י"ד להיות בשני או בחמישי קוראין בו ביום. ואם חל ביום אחר חוץ משני וחמישי מקדימין וקוראין בשני או בחמישי הסמוך לי"ד."
שאלתי היא האם כשהיו מקדימים ליום הכניסה קראו רק ביום או גם בלילה? כי הרי הם התקבצו לבתי כנסיות בגלל הספר תורה ואני מניח שבלילה מסוכן ללכת כל אחד ממקומו הוא לבית הכנסת?

לכה"ר שלום
האם ניתן לקיים מצות מתנות לאביונים ע"י שיתן לפני פורים ע"מ שיזכה במתנה רק כשיגיע פורים?
ילמדנו רבנו ושכרו כפול

למו"ר השלום והברכה
מהו הספר "באור שמות קודש וחול" המיוחס לרבנו הרמב"ם?
האם לדעת מארי אכן רבנו כתבו?
ילמדנו רבנו ושכרו כפול

לכבוד מו"ר שליט"א,
בפ"ב מהל' שבת ה"כ ביאר מארי את דעתו שתשובת "רבנו" לחכמי לוניל סי' שג בה מבואר שלדעת "רבנו" אזלינן בתר רובא בפיקוח נפש ודלא כשמואל ביומא פד ע"ב וכתובות טו ע"ב, לא נכתבה ע"י רבנו כלל ובאמת דעת רבנו לפסוק כשמואל דלא אזלינן בתר רובא בפיקוח נפש. זוהי דעת מארי בשיטת רבנו.

שלום לכבוד הרב!
אנחנו בני הפרזים, ששובתים בשבת בירושלים
א. האם אפשר לערוך את סעודת פורים ביום שישי בירושלים, או שעדיף לערוך אותה בעיר פרוזה, ואז לנסוע לירושלים.
ב. האם בשבת צריכים לאמר על הניסים כבני ירושלים?
תודה רבה