ביאור שמות קודש וחול

דברים פרק יח (כא) וכי תאמר בלבבך איכה נדע את הדבר אשר לא דברו ה´. (כב) אשר ידבר הניא בשם ה´ ולא יהיה הדבר ולא יבוא הוא הדבר אשר לא דברו ה´ בזדון דברו הנביא לא תגור ממנו. שאלה: בפסוקים אלה ניתן לירות שלושה קביעות .

1. אמינותו של נביא ניתנת לבחינה מעשית.
2. כאשר דבריו התבררו כלא נכונים זה בהיכרך בזדון.
3. אסור לפחד לפגע בו.
היש סיבה לפיה מעמד "רב" יהי חמור ממעמד "נביא"? או שמא, צריכים אנו להעתיק שלושת קני מידה (לכל הפחות) אלה כלפי רבנינו.

שלום לכבוד הרב!
בהלכות מלכים הרמב"ם כותב: "מאחר שיכנס אדם בקשרי המלחמה ישען על מקוה ישראל ומושיעו בעת צרה, וידע שעל יחוד השם הוא עושה מלחמה, וישים נפשו בכפו ולא יירא ולא יפחד ולא יחשב לא באשתו ולא בבניו אלא ימחה זכרם מלבו ויפנה מכל דבר מלחמה".
א. מה התוקפה ואופן קיומה של הלכה זו בימינו?