שלום וברכה לכבוד הרב.
שאלותי:
א. הרמב"ם (מו"נ ח"ג פי"ז, שם פכ"ד) כותב שאין מיתה בלא חטא ואין יסורים בלא עון והמושג "יסורים של אהבה" אינו נכון! למרות גמרות מפורשות (ברכות ה א, ובמפורש שבת נה א -
ב) הסוברות שיש "יסורים של אהבה" (יתרה מזו, הגמרא בשבת נשארת בתיובתא על סברת הרמב"ם שלעיל), כיצד הרמב"ם ח ו ל ק על הגמרות הנ"ל?
ב. למרות התשובות של הרב על נושא השמיטה בשנה הבאה, לא ראיתי שיצא עד כה משהו מעשי. אם הרב יוכל לתת טלפון\פקס של הארגון שממסד את שמירת השמיטה ע"פ הרמב"ם, ע"מ שנפנה לצד המעשי בע"ה?

אלו דברים צריך לשים לב כשמכניסים עובדת זרה לטיפול באדם חולה? במייוחד מבחינת בישולים על אלו דברים צריך לשים לב? על אלו עוד נושאים צריך לשים לב (אם יש)?תודה רבה!

שלום הרב,
רציתי לומר לרב
תודה על ההשקעה שלו בשו"ת. סיגנון התשובות של הרב ממש מתאים למה שגדלתי עליו -
תודה!! לפעמים אני מתקשה לשאול את הרב שלי, והנה אני מוצא תשובה של הרב -
תודה!!. הרב, ללא להכיר אותי, הפך להיות חלק חשוב מחיי -
תודה!! באמת, מקרב לב,
תודה ושה' יחזקהו בבריאות וכל מילי דמיטב בכלל הרבנים ות"ח. רן שרעבי

שלום כבוד הרב
1. האם נביא רשאי לתקן תקנה חדשה לדורות על פי הדיבור? כי מה שנאמר שמותר לנביא רק בהוראת שעה זה על עקירת דבר מהתורה. ואולי נביא יכול לתקן לדורות תקנה חדשה על פי הדיבור, כגון מקרא מגילה, איסור בישולי עכו"ם וחלב עכו"ם, הדלקת נר חנוכה וכו'. היינו אם יבוא נביא ויאמר שה' ציווה אותו לתקן קריאת פרק תהילים בכל יום אחרי התפילה, האם זה מחייב לדורות מגדר "אליו תשמעון"?

לק"י יורנו הרב וה' יסייעו בדבר תורתו, נאמר לי על ידי חבר כי מקובל הוא שמרא דאתרא בא"י הוא מרן קארו. האשכנזים שעלו מהגולה לא יכלו ל"שבור" את פסיקת מרן אלמלא "מנגנון הבד"ץ" שהקימו, או - אז יכלו למעשה לפסוק בשונה ממרן. לתימנים אין בד"ץ, אז איך הלכתית הם יכולים לפסוק שלא כמרא דאתרא - מרן? "שובע שמחות בימינך נצח"
ג. ע.

לק"י כבוד הרב שלום וברכה,

בס"ד
לכבוד
הרב רצון ערוסי
הנדון:שאלה צרכנית-הלכתית /מצפה לתשובה הלכתית-מנומקת! שאוכל ללמוד ממנה/
ב-א דראש-השנה בבית הכנסת הגדול-האשכנזי בשכונה (אצל האשכנזים נפוץ הביטוי הגדול)קניתי מפטיר ב-100 ש"ח מ-2 טעמים:
1)אמירת קדיש אחרי קריאת חובת היום 2)אמירת השכבות לסבים/סבתות/הורים/ולשני אחים ואחיות ז"ל/לא מכיר בעלי תפקידים בבה"כ.

שלום עליכם מורנו ורבנו!!
אני רוצה לבקש מהרב שיתיר לי לכתוב בחול המועד בגלל
שאני לומד אני אוהב לעשות סיכום בצד ליד אותו קטע
שאני לומד.
אני מסמן דברים שנראים לי חשובים.
כך זה גם מקל עלי בלימוד ובחזרה.

תכתב בספר החיים ובספר הזכרון ובספר מחילה סליחה וכפרה.

לצערי, התחלתי להקריח ולכן אני נוהג לגלח את שערי במכונת תספורת ברמה הקצרה ביותר (רמה "0") - מה שיותר אסתטי בעיני.
נודע לי שלמרות שרואים שיש שיער ולמרות שאני מגלח באחידות את כל הראש, ייתכן שאני עובר על איסור "לא תקיפו" מכיוון שצריך אורך מינימלי מסוים בפאות- ראיתי בתשובות מסוימות שצריך שאפשר יהיה לכופף את השערה.
במישוש באצבע ובעין בלתי מזוינת נראה לי שאי אפשר באורך זה לכופף את השערה (למרות שייתכן שבעזרת פינצטה וזכוכית מגדלת אפשר יהיה).
שאלתי היא האם הדין הזה (שאפשר יהיה לכופף) הוא החמרה, דעה מסוימת או עיקר הדין ממש?

שלום לרב לפי הציטוט מהרמב"ם הלכות שביעית פרק יב: יד (טז) וכן לעתיד לבוא בביאה שלישית, בעת שייכנסו לארץ -- יתחילו למנות שמיטין ויובלות, ויקדשו בתי ערי חומה, ויתחייב כל מקום שיכבשוהו במעשרות: שנאמר "והביאך ה' אלוהיך, אל הארץ אשר ירשו אבותיך -- וירשתה" (דברים ל, ה), מקיש ירושתך לירושת אבותיך -- מה ירושת אבותיך, אתה נוהג בחידוש כל הדברים האלו; אף ירושתך, אתה נוהג בה בחידוש כל הדברים האלו.
1) לפי הציטוט הזה מהרמב"ם האם אפשר אפשר להבין שהיום השמיטה וכן תרומות ומעשרות הם מהתורה?