שלום עליכם כבוד הרב רצון ערוסי שליט"א.
ידוע שכבוד הרב היה תלמידו של הרב יוסף קאפח, רציתי לשאול את כבוד הרב כמה שאלות בעניין פסיקת הלכה והיחס למנהגים ופוסקים מאוחרים במשנת הרמב"ם והרב יוסף קאפח.
א. בעניין לימוד התלמוד. האם בשלב הראשוני של לימוד התלמוד למי שעדיין לא זכה לסיימו, כדאי לו ללמוד זאת עם הראשונים או שלאחר לימוד התלמוד יסתכל בדברי רבינו הרמב"ם וידע כיצד היא ההלכה? וא"כ עם איזה ראשונים ללמוד?

ההורים שלי משכירים לזוג חרדי יחידת דיור בנתיבות. 
עקב המלחמה הם כבר לא מתגוררים ביחידה (באופן זמני).
האם הם צריכים לשלם את שכר הדירה על אף שהם לא מתגוררים שם (בעל כרחם)?
 

האם מה שנקרא דת בודהה נחשב ע"פ היהדות לעבודה זרה, משום שאינם מאמינים בכוח עליון, אלא זה רק צורה לעבודה נפשית ובודהה היה זה שיצר את השיטה הזו
תודה רבה

1 מהם זכויותיו של ישמעאל כבנו של אברהם אבינו ע"ה, מבחינת אחיזה בארץ וכו'.

2 מה של עשו כבנו של יצחק אבינו ע"ה.

3 מי הם ישמעאל ואדום בימנו.

4 מה יחסנו צריך להיות כלפיהם כיום?

5 האם יש לדעת מה יהיה מעמדם באחרית הימים? 

6 לאור כל זאת, האם יש נפק"מ למלחמה המתנהלת כיום, מול עזה/לבנון בסוגיית החפים מפשע שלא עומדים כמגן אנושי?

כבר בימים הראשונים למלחמה, הוציאו הרבנים הראשיים הוראה להוסיף 'אבינו מלכנו' לאחר תפילת העמידה (שחרית ומנחה).
בביהכ"נ שלנו נוהגים נוסח תפילה 'בלדי'.
א.    1 האם ראוי להוסיף תוספת זו כהוראת הרבנים?  אם כן, היכן בדיוק להוסיף? 
2 האם כמנהג הבלדי לאחר נפילת פנים, או תיכף לאחר חזרת הש"ץ?
ב.    האם על הציבור לעמוד בעת אמירת 'אבינו מלכנו'?
ג.    האם ראוי להוסיף 'אבינו מלכנו' גם במנחה של ערב שבת ובשבת עצמה לאחר שחרית ומנחה?  (שהרי בעשי"ת אין לומר 'אבינו מלכנו' עפ"י הבלדי).