רק על פרעה נאמר יום הולדת את פרעה. אין זה מנהגנו, אלא מנהגי מלכי הגויים לשמור ביום הולדת. כי אין אנו נושאים פנינו אל העבר, אלא אל העתיד. ושמחת הבר מווה שמשתרשת ביתר שאת, במיוחד בימינו, פנייה אל העתיד, שמיום הבר מצווה, הוא מצווה ועומד, ומכינים אותו על גודל האחריות ועל האתגר לעתיד, ועל החשיבות לעבוד את ה' בשמחה. ויש שהסתייגו מטיב שמחות אלו של בר מצווה, עיין שו"ת אגרות משה, או"ח, ח"א, יו"ד, שם, או"ח, ח"ב, לו, שם, או"ח, ח"ד, לד. שו"ת ציץ אליעזר, חי"ח, לג, שו"ת יביע אומר, ח"ו, או"ח, נט. יש לציין שמסופר בגמרא מו"ק, כח, א, שרב יוסף עביד יומא טבא לרבנן כשהגיע לגיל ששים, על שיצא מדין כרת. ובשו"ת חוות יאיר, ע, נאמר שבירך שהחיינו בגיל שבעים. והחיד"א בברכי יוסף, או"ח, רכג, שיורי ברכה, כתב שיש לברך בלי שם ומלכות.