ילד שמתחת לגיל 13 שחוטא, אין החטא נחשב כחטא של האב, אלא אם כן הוא התרשל בחינוכו. ולכן באופן עקרוני אין האב נענש בגלל חטאי בנו ובתו הקטנים. אמת שהאשכנזים נהגו לברך בעת הגיע הבן לחיוב מצוות, שהאב מברך ברוך שפטרני מעונשו של זה, אבל אפשר שהכוונה רק לעונשים שבגין התרשלות האב. אבל יהודי תימן לא נהגו לברך ברכה זו. נהפוך הוא. לפי הרמב"ם הילדים הקטנים שנחשבים כנכס של ההורים, נפגעים בגלל ההורים, כשה' מעניש אות. ולכן היו שאמרו שאם כבר יש לברך ברכת ברוך שפטרני, אפשר שהיא ברכת הבן וד"ל. ולכן טוב שלא נעסוק בנסתרות, מי נענש בגלל מה ובגלל מי. ותמד נחפשה דרכינו ונחקורה, כל אחד על עצמו. ולא כל אחד על האחר. ונשובה אל ה'. וכאן המקום לציין, שאף שהקטין בטרם מלאו לו שלוש עשרה שנה ויום אחד, אינו בר עונשין, ולכן אין בי"ד מעניש אותו בגין עברות שהוא עושה, אבל אם אותו קטין מבין ובכל זאת הוא עבריין וזמיק, ביה"ד יענישו אותו מדין ביד מכין ועונשין שלא מן הדין.