בבקשה בבקשה צריכה כמה שיותר מהר עזרה...
בס"ד לרב שלום,
1. למה ה' ייעד מלכתחילה את הבכורים לעבוד במשכן?
2. האם הכוהנם החליפו גם את הבכוורת או רק הלווים החליפו את הבכורות?
3. מתי ה' ייעד את הבכורים לעבוד במשכן?
מזה חרטומים? מכשפים? ומה היה תפקידם? איך הצליחו החרטומים לעשות את האות כמו שאהרון ביצע עם התנין?
חרטומים הם מכשפים, ומאחזי עיניים, וכאילו עשו את האות של אהרון.
בס"ד לרב שלום,
1. למה ה' ייעד מלכתחילה את הבכורים לעבוד במשכן?
2. האם הכוהנם החליפו גם את הבכוורת או רק הלווים החליפו את הבכורות?
3. מתי ה' ייעד את הבכורים לעבוד במשכן?
בס"ד לרב שלום, מדוע דווקא ה' הוליך את עמ"י במדבר ולא במקום אחר מה מיוחד במדבר ולא במקום אחר?
שלום לכבוד הרב.
הרב כתב "ר' עקיבא אומר כללות ופרטות נאמרו בסיני, ונשנו באהל מועד, ונשתלשו בערבות מואב. ושיטת ר' עקיבא היא השיטה שבה החזיק הרמב"ם." כיצד נעשה הלימוד בפועל? האם כל פעם שכתוב: "ויאמר ה' אל משה לאמר" (ציצית) "וידבר ה' אל משה ואל אהרון לאמר" (פרה אדומה) יש עוד פסוקים כאלה שהקב"ה מדבר עם משה ואח"כ הוא מפרט לו את המצוה, במקרה בחרתי את שניהם. האם הכוונה היא שלאחר מעמד הר סיני הקב"ה מצוה את משה ללמד כל פעם מצוה לעם ישראל, ואז הוא כינס את אהרון, בניו של אהרון, שבעים הזקנים... (סדר משנה) וכך כל פעם הוא לימד אותם מצוה על פי סדר שהקב"ה אומר לו?
תודה וכל טוב.
שלום כבוד הרב,
אני רוצה לשאול לגבי למוד הירושלמי בתימן האם הוא התקים ובאם
באיזה הקף. האם ישנם מפרשים תימנים על הירושלמי? איני מכיר מפרשים על הירושלמי מתימן.
כשאלה נוספת אשמח לשאול לגבי ההבדל בין מסורת תימן לבין הכתר וכתב-יד לנינגרד כאשר בשניהם מופיעיות שתי פרשיות בפרשת צו, פ"ז בין פרקים י"א ("כל חלב" עד סוף הפרק פסוק ל"ח – אחרי פסוק כ"א ואחרי פסוק כ"ז בעוד שבמסורת תימן ובמסורת אככנז-ספרד ישנה רק אחת, או אחרי פסוק כ"א או אחרי פסוק כ"ז.
אודה לך מאד הרב אם תוכל להאיר את עיני בשאלות הללו.
בברכה
בנימין
לרב שלום אשמח אם כבד הרב יוכל לענות לי על מספר שאלות שלא הבנתי גם אחרי עיון במפרשים:
1. כאשר ה' מתאר למשה את הסבל של עמ"י הוא אומר למשה "ראה ראיתי" מדוע יש כפילות בפועל?
2. מדוע לא כתוב במפורש בתחילת פרק ג' בספר שמות לאיזה ארץ ה' יביא את עמ"י הוא רק אומר לארץ זבת חלב וכו' מדוע אין ה' אומר את שמה ל הארץ?
3. מדוע יש חזרה על תיאור הסבל של עמ"י במצרים, ה' בפרק ג' פסוק ז' מתאר למשה על הסבל ושלושה פסוקים אחרי לפני שהוא ממנה את משה לשליחות ה' חוזר שוב פעם על הסבל, מדוע יש חזרה?
תודה רבה על העזרה.
לק"י לכבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א אפשר לערוך השוואה בין כתר - ארם - צובה שמייצג מסורת טברנית מדויקת, לבין חיבור 'חלק הדקדוק ' למהרי"ץ ו'מסורת מדויקת' של מרי יוסף צובירי בתורה ובנ"ך, וכך לדעת מי יותר מדויק. לדוגמה:
1. דברים כח (כה): "יתנך ה' נגף". מסורת מדויקת: יש פסיק בין תיבת ה' לנגף ("כתר ארם צובה, כת"י לילנגרד). חלק הדקדוק: אין פסיק (בקצת תיגאן יש פסיק).
2. דברים כט (יב): "היום לו" מסורת מדויקת: אין פסיק בין תיבת היום ללו. חלק הדקדוק: בקצת תיגאן מדוקדקות יש פסיק ("כתר ארם צובה, כת"י לילנגרד).
שלום לכבוד הרב,
מדוע כפלה התורה בפסוק, וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם.
מדוע גם בצלמו וגם בצלם אלוהים?
מדוע לא מספיק לומר בצלם אלוהים?
ומה בימינו (הרי מאז רבינו רבו המפרשים), איזהו המפרש הכי תואם את דעת רבינו?
שלום וברכה
דניאל פרק ד פסוק יב כתוב: וְעִם הַחַיָּה חֶלְקוֹ, בְּעֵשֶׂב הָאָרֶץ
בפסוק כב כתוב: עִם חַיַּת הַשָּׂדֶה יִהְיֶה מְדוֹרְךָ, וְעֵשֶׂב
כִּשְׁוָרִים אוֹתְךָ יַאֲכִילוּ
למה בפסוק יב לא הזכיר שור?
רש"י בדניאל פרק ד פסוק כב "ושבעה עדנין יחלפון עלך" - יש לומר גמול בה"מ
שהחריב שנבנתה בשבע שנים
למה נבוכדנצר נענש על זה שהחריב את בית המקדש? הרי ה' גזר שבית המקדש ייחרב
האם ה' ציווה את נבוכדנצר במפורש שיחריב את בית המקדש?
וחטאך בצדקה פרק ועויתך במחן עניך - בתלמוד (בבא בתרא ד ע"א) אמרו
לרב שלום, אנחנו לקראת רכישת דירה וחסר לנו סכום כסף. שאלתנו היא: נניח ודירה עולה 1,000,000 ש"ח כאשר שכירות חודשית על דירה דומה היא כ -4,000 ש"ח. האם מותר לתת לבן משפחה קרוב אחר, להיות "שותף" ב10" מהדירה, כלומר שישלם 100,000 ש"ח עבור חלק מהדירה "ניתן נניח להקצות לו נכס מוחשי לצורך כך שתיראה שותפות ממשית - כמו מחסן וחנייה שרשומים בטאבו", ולשלם לו דמי שכירות ביחס של 10" ממחיר שכירות דירה "עבור המחסן והחניה"? לכאורה ניתן להסתכל על כך כעיסקת שותפות השקעה מניבה בנכס, ולא ריבית. ואם כן, באיזה אופן ניתן לרכוש ליצור מנגנון שיאפשר רכישה חוזרת של החלק בדירה לאחר מספר שנים?
תודה נתנאל
שלום לרב צפניה היקר,
סליחה שלא הייתי ברור בשאלתי, התכוונתי לשאול האם מה שאומר רש"י "פרצה קוראת לגנב הא אלו ישבה בביתה לא אירע לה" זה מתפרש כך גם היום או שהיום נבין את זה לפי המציאות שאישה לא צריכה להיות במקומות לא ראויים אבל יכולה לצאת. כי מי שיקרא את זה היום יגיד שזה לא מציאותי שאישה לא תצא מביתה. וגם ניסיתי להבין מה שכתוב "לא צעקה" האם זה הפרמטר להענישה?
תודה רבה.
שלום לרבינו האהוב!
רציתי לשאול האם מה שיש שפירשו שתנא דבי אליהו לא הכוונה לאליהו הנביא אלא לתנא או אמורא בשם אליהו זה לפי שיטת הרמב"ם שכנראה לא האמין שנשמות מתגלות לבני אדם ואת אגדות חז"ל בנושא פירש כאלגוריה או שהיה בחלום?
2. איך לפי שיטה זו נפרש את המזמורים בתהילים שמיוחסים לאדם הראשון, משה, בני קורח וכו' אם א"א שהתגלו לדוד המלך?