עבודה זרה פרק ב מחרף ומגדף
לק"י
שלום וברכה לכבוד הרב ד"ר רצון ערוסי שליט"א
ילמדנו רבנו
כותב הרמב"ם ב ע"ז פ"ב הל"ו : כָּל הַמּוֹדֶה בַּעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁהִיא אֱמֶת, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עֲבָדָהּ - הֲרֵי זֶה מְחָרֵף וּמְגַדֵּף אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא.
האם המודה שהתרפים של לבן אמת (כפי הפירושים שהם מנבאים עתידות וכו) וכי כתוב כי הם אלהי לבן (למה גנבת את אלהי), האם זה מחרף ומגדף ? או שהוא כסיל כפי שרבו כתוב בסוף פרק יא' ע"ז
ואם כן מה ההבדל ומה ההגדרה המדויקת של המודה בעבודה זרה שהיא אמת ?
ושכרו כפול מן השמים.