לכבוד מו"ר
כנהר שלום,
קראתי את דבריו של כבוד הרב בדבר הפרה או מחוייבות להסכמים פוליטיים על פי ההלכה.
שאלתי-
טענתו של כל פולטיקאי היא 'מה שלא רואים משם רואים מכאן' (ביטוי הזכור לשימצה מתקופת ההתנתקות) אם מבחינה תורנית רשאי הוא לחזור בו מדיבורו בכל מצב שהשתנתה תפיסת המציאות לגבי צרכי הכלל הרי שניתנה מראש לכל פוליטיקאי הרשות לשנות ממה שהתחייב לבוחרים או לעמיתיו.

וכן אם שיקול זה שכבודו ציין מתיר הפרת הסכמים הרי כל התחום הפוליטי עוסק בצרכי הכלל ומכאן שמותר להפר כל הסכם.

הסכמים פוליטיים מטבעם הם זמניים. שהרי הם נתונים לחסדי הרייטינג ושיקולי הצלחה. הרי שלכאורה אין כאן שום הפרה. אלו כללי המשחק.

על בסיס זה שהמקצוע הפוליטי ידוע בשמו 'אומנות השקר' האם יש בכלל מקום לערב היגיון שפיטה דתי במסגרת זו? האם לא נכון להתמקד בחינוך ובמשפט?