דילוג לתוכן העיקרי

קריאת התורה

לכבוד הרב שלום בשבת פרשת פנחס התארח בבית הכנסת כהן ששבת שעברה קרא את פרשת חוקת
1. האם היה צריך ללכת לבית כנסת אחר לשמוע את פרשת בלק? ובכך לא לדלג על פרשה אע"פ שזו חובת הציבור?
2. האם היה צריך להישאר בבית הכנסת ולזכות את הציבור בברכת כהנים ובעליה ראשונה לס"ת? בברכה

דיני כתובה

בשבוע שעבר הייתי בחתונה, ולמרות שאני יודע בוודאות, מהיכרותי עם בני הזוג, שהם חיו חיי אישות באיסור לפני נישואיהן, וגרו יחד כשנה וחצי קודם הנישואין, בכל זאת הרב המסדר קידושין, כתב בכתובא, מהר בתולייכי, וכן כלתא בתלותא, וכו'. האם זה לא כתובת שקר? כיצד יתייחס רבנו למקרה כזה? האם יש כאן מה שנקרא מחמת בושה אנו משנים?

קעקועים.

כבוד הרב שלום עליך. האם האיסור בכתובות קעקע הוא מידי רגע ורגע ז"א שבכל זמן נתון אני עובר על איסור דאורייתא או שמה האיסור הוא בעשייה עצמה ומאותו רגע תם לו האיסור למרות היות הכתובת על הגוף? שאלה נוספת לכבודו: ואני מאד רוצה להסיר את הקעקועים מהגוף האם הרב יודע על מקום או אנשים שמסייעים לצעירים להיפטר מקעקועים?

תשלום עבור עליות לס"ת

כבוד הרב המפורסם מלא דבר ד' בתורה ויראה טהורה מזכה הרבים דרופתקא דאורייתא הרב ערוסי שליט:א לפני זמן מה היתה לנו שמחה בבית הכנסת בו אני מתפלל קבוע. כיבדו אותנו ב2 עליות ובפתיחת ההיכל. ( בד"כ נוהגים למכור העליות...) במקביל תרמנו סכום הגון לאחר העליות. כשבאתי לשלם הבהיר לי הועד שבית הכנסת גובה סכום קבוע מכל מי שיש לו שמחה ומתכבד בעליות. ברור לי שהמינימום שאני צריך לשלם לבית הכנסת הוא אותו סכום קבוע שבית הכנסת גובה מכל בעל שמחה.

מיץ פירות

שלום למורנו ורבנו. בעיר שלנו, יש כמה וכמה דוכני פירות קטנים, שכל פעולתם היא לסחוט פרי מבוקש ולהגישו בכוס. והם מוכרים שם מיץ תפוזים, גזר, מלון, אבטיח, רימונים וכו'. כששאלתי אם יש כשרות, ענה לי המוכר, כי אין לו כשרות משום שהוא דוכן קטן, והוא בקושי מרויח בעצמו, כך שאין לו כסף לשלם לרבנות למשגיח. יתירה מכן, הוא טוען שהוא קונה את הפירות בסופרמרקט, ככה שהכל מעושר, והוא בסך הכל סוחט מרסק את הפירות, ללא מגע של שום דבר אסור. האם לפי הרמב"ם מותר לקנות ממנו? (בדקתי ובאיזור אין בכלל מקומות כאלה עם כשרות)

קידוש במקום סעודה - דעת הגרי"ק ז"ל

ועוד נודה לכבודו אם יבאר לנו מה שנסתפקנו בדעת מרי בקידוש במקום סעודה, שמרי כתב שאין מניעה לקדש ולאכול אח"כ פירות ויקדש שוב אח"כ כל פעם שרוצה לאכול, עד שיאכל סעודתו ונפטר מחובת הקידוש. ובלשונו נקט מרי כל הזמן "פירות" והשאלה מה הדין באכילת מזונות מה השיעור שאדם יאכל אותו ויפטר מקידוש אח"ז. האם צריך כשעור קביעת סעודה שיברך אח"כ ברהמ"ז או שמא כזית או כביצה יספיקו. ואם דווקא שעור קביעת סעודה מדוע נקט מרי לשון פירות דווקא הרי גם במזונות לא נפטר מקידוש עד שיאכל סעודה?
תודה ושכמ"ה אליה כ'לף

ברכת יין מבושל " מפוסטר - טעמו של מהריק"א

לק"י כבוד הגאון רבי רצון ערוסי יצ"ו המב"ה יאריך ימיו בטוב ושנותיו בנעימים. טעמו של מורנו הגרי"ק ז"ל לא לברך על יין מבושל בפה"ג, הוא מפני שהבישול מחסרו. ובהל' שבת כט יד הביא טעמו של סבו: "... הרי מבואר דאינו מברך על יין מבושל אלא שהכל שהרי אין דרך לשתותו מבושל ..." בא מצד שאין דרך לשתותו כך. ושאלתי האם בימינו אנו שדרך כו"ע לשתות יין מבושל האם טעמו של מרי הישיש שייך? יבאר לנו ושכמ"ה אליה כלף

Subscribe to moreshet