שלום ז"ל הרמב"ם בהל' אבל פ"ז ה"ג: ... אבל על אביו ועל אימו–קורע עד שמגלה את ליבו, ומבדיל שפת הבגד, ואינו קורע בכלי אלא בידו, מבחוץ בפני כל העם. וקורע את כל הבגדים שעליו– עכ"ל. ומהר"י קאפח פירש ש"עד שמגלה את ליבו" הכוונה לכמות הבגדים שיש לקרוע ולא לשיעור של יותר מטפח. ונפשי בשאלתי: הרי בס"ד כתב הרמב"ם "וקורע את כל הבגדים שעליו" וא"כ יש הבדל בין "עד שמגלה את ליבו" לבין "וקורע כל הבגדים שעליו" !?
א. מה ההבדל בין האשכנזים והתימנים בנוסח הברכה בספירת העומר?
ב. למה יש הבדל ?
בני בע"ה יחול שבת בר המצוה שלו בפרשת דברים הפטרת חזון"איכה ונהוג שקורא אותה מבוגר האם הנתינה למבוגר מחויבת או שניתן שבר המצוה יקרא אותה
שלום הרב האם יש מנהג תימן לגבי התספורת הראשונה לבנים קטנים?
תודה.
שלום לרב אדם שהתחייב לי ממון בדין וממאן לשלם. האם מותר לעשות לי דין לעצמי? למשל אם אני מוצא אבידתו האם אוכל לקחת זאת לעצמי על חשבון חובו? אשמח אם הרב ינמק את תשובתו ויפנה אותי למקורות בעיקר מהרמב"ם.
תודה רבה.
לכבוד הרב הגאון רצון ערוסי שלום וברכה
1. האם מותר לשאול בשלום האבל בשבת (כשהשבת בתוך שבעה, שלשים, יב חודש על אביו ואמו)? שהרי הרמב"ם התיר בהלכה לאבל לשאול לשלום בשבת (ריש פ"י) ולא ברור אם ההיפך מותר.
2. כתב הרמב"ם בהל' אבל פ"ד הל' (ח) (ז): אין משהין את המת... וכל המדחה מטתו הרי זה משובח. ועל אביו ועל אמו הרי זה מגונה". כיצד מתיישבת ההלכה הזו עם ההלכה שאסור להעמיד מטת אשה ברחוב אלא כבוד אשה קבורתה, ויש להזדרז בקבורתה? לעומת זאת, מההלכה דלעיל משמע שצריך להשהות את קבורת אמו? בברכה ובתודה
שלום לכבוד הרב,
בהלכות מקוות כותב רבנו: "וכל הטמאים שטבלו בבגדיהם, עלתה להן טבילה–מפני שהמים באין בהן, אינן חוצצין. וכן הנידה שטבלה בבגדיה, מותרת לבעלה"
1. לגבי נידה הטובלת לצורך מותרת לבעלה, האם טבילה עולה גם בבגד ים של ימינו, או שנחשב חוצץ מפני שהוא צמוד?
2. האם עולה לה הטבילה עם ג'ל על שיערה במקרה שאינה מקפידה על חציצה זו (כפי שכותב רבנו שחציצה היא רק על רוב הגוף אם לא מקפידה)?
תודה רבה, דוד
אבינו התאלמן לפני כשנתיים ובשנה האחרונה הכיר אישה שהוא מעוניין להינשא לה. אחותינו הבכורה מתנגדת בתוקף שאבי יתחתן משום שלדעתה היא אינה מתאימה לו ( היא לא ראתה אותה ולא מכירה אותה באופן אישי ולא מעוניינת להכיר אותה ) לטענתה יש לה אינטואיציה שזה לא מתאים ובכלל מעדיפה שאבא לא ינשא בשנית. היא כועסת עלינו מאוד שאנו לא טוענות כמוה ולא תומכות בעמדה שלה. והדבר גורם למתח ולצער רב כל שיחת טלפון עימה שבה היא מנסה לשכנע אותנו לעשות הכל למנוע זאת. כיצד עלינו לנהוג?
האם קימת הלכה ברורה לגבי חובת כיבוד אחות בכורה כדין אח בכור? אנחנו רק בנות במשפחה ואחותנו הבכורה טוענת כלפינו תמיד שאנו חייבות בכבודה בשל היותה בת בכורה. בכך היא מתכוונת שעלינו לשמוע בקולה בכל דבר ולנהוג על פי דעתה, תפיסתה וכיו"ב. והיה איננו חושבות כמוה ואינינו מצייתות לדבריה אזי אנו בוגדות בה ופוגעות בכבודה כאחות בכורה... ברצוני לציין שכולנו כבר נשים נשאות בעלות משפחה וילדים ועברנו כבר את גיל ה40 ויותר. טענותיה אלו גורמות לנו צער רב בכך שאינניו רוצות ריב אך ברצונינו שתכבד את דעתינו ואת העובדה שאנו לא ילדות קטנות...
שלום כבוד הרב ערוסי,
1. מה הרעיון הבסיסי לפיו מתיחסים לחשמל כאש לעניין איסורי שבת ויו"ט, האם החשמל נחשב בדיוק כמו אש?
2. מדוע שימוש בחשמל לצורך אוכל נפש אסור ביום טוב, כגון הרתחת מים בקומקום חשמלי, הרי גם אם סוברים שזו אש ממש, זו אש שלא ניתן להכינה מערב יו"ט? בברכה,