קריעה על או"א
שלום ז"ל הרמב"ם בהל' אבל פ"ז ה"ג: ... אבל על אביו ועל אימו–קורע עד שמגלה את ליבו, ומבדיל שפת הבגד, ואינו קורע בכלי אלא בידו, מבחוץ בפני כל העם. וקורע את כל הבגדים שעליו– עכ"ל. ומהר"י קאפח פירש ש"עד שמגלה את ליבו" הכוונה לכמות הבגדים שיש לקרוע ולא לשיעור של יותר מטפח. ונפשי בשאלתי: הרי בס"ד כתב הרמב"ם "וקורע את כל הבגדים שעליו" וא"כ יש הבדל בין "עד שמגלה את ליבו" לבין "וקורע כל הבגדים שעליו" !? בנוסף, כתוב : מי שהיה לו חולה בתוך ביתו ונתעלף וסבור שמת וקרא ואח"כ מת אם בתוך כדי דבור אינו חוזר וקורע" ע"כ, וכאן הבן שואל: האם המיתה היא עניין מצומצם ונקודתי כ"כ ששייך לדבר על "תוך כד דיבור" ממנו ?
א. אין הבדל. עליו לקרוע טפח. ובקריעה זו יגלה את ליבו, ע"י שקורע כל בגדיו.
ב. כגון שרופא בדק אותו וקבע שבשעת הקריעה עדיין גוסס היה, ומיד יצאה נשמתו, והרופא קבע זאת. הרי חכמים דימו זאת לשלהבת של נר, שנותרת שלהבת קטנה של טיפת שמן שכלתה ונכבתה השלהבת.