הרב כתב בעבר: "הרמב"ם, ע"ז, יב, ט, עיין בשו"ע, יו"ד, קפב, א, שם הוא פסק שהמעביר שיער בית השחי ובית הערווה, אפילו במספריים כעין תער, היו מכין אותו מכת מרדות, להבדיל משאר איברים, כגון ידיים ורגליים שמותר. ועל דרך זו מותר גם לגלח שיעור רגליים וידיים במכונת גילוח, ובוודאי במשעי." מה ההבדל בין בית השחי ושער הערוה שיש חילוק בגילוחם? ואם זה מציק ויותר נח להיות חלק?

שלום כמו"ר לפי שיטת רבינו
1. האם מותר לשים טלק על כתם שיש בחולצה במטרה שהטלק יספוג הכתם ואז החולצה תהיה נקייה לשאר השבת?
2. האם מותר לנגב עם מגבון לח מיד כשנפלה חתיכה מן האוכל על החולצה, במטרה להצליח לנקות את הכתם, כדי שנוכל להשתמש בחולצה לשאר השבת?
3. במידה ודברים אלו אסורים, אשמח לדעת מדוע ואם אפשר מקורות. ומה מארי ממליץ במקרה כזה?

משפחתנו עושים השבוע הכנסת ספר - תורה ורצית לשאול אם יש איזו תפילה או תפילות שנהוג לומר בעת הכנסת ספר - תורה (די דחוף),
תודה.

לכבוד הרב שלום,
ידוע לי ממקור ראשון על זוג שהתגרש וחזר לחיות כבעל ואישה מיד אחרי הגירושין. האם עלי לדווח על כך לרבנות המקומית. האם יש פה פוטנציאל לבעית ממזרות ח"ו?

שלום כ' הרב.
אני אמורה לטבול במוצאי שבת. ברצוני לשאול, האם אוכל לכוון את שעון השבת של הדוד שידליק לי כשעה לפני צאת השבת, מכיון שאני רוצה מיד בצאת השבת להתחיל את ההכנות, כדי לטבול מהר. הבעיה היא, שהשבת נכנסת בשעה 19:15, ויוצאת ב 20:25. ואם אכוון את שעון השבת מיום שישי, הרי שהדוד ידלוק בליל שבת כשעה סתם כך. האלטרנטיבה היא, לכוון הדוד בשבת בבוקר, שידליק לי בערב בשעה 19:00 בערך עד מוצ"ש, כי אני יודעת שבעלי מתיר בעניין זה לפי דעת הרב קאפח שמתיר להקדים או לאחר את שעון השבת. השאלה היא מבחינת מכיון מקודש לחול יש בענניין הזה, או אולי זה נכלל בתור גרמא שמותר, או משהו אחר? מה הרב אומר?

לכבוד הרב,
שלום וברכה.
א. אני תלמיד בישיבה תיכונית, דתית לאומית. ביום ירושלים הבעל"ט הולכים כולם למה שמכונה 'ריקוד דגלים' (בשירה ובריקודים רוקדים ושרים ומודים לה' שהצילנו במלחמת ששת הימים ונתן לנו את ירושלם, רוקדים את רוב ככל רחוב יפו ומגיעים עד הכותל, כמובן שהארוע נפרד ושרים רק שירי קודש והלל לירושלם). האם ללכת עם כולם לריקוד דגלים או להשאר ללמוד בישיבה? כמובן בלי להבליט את מעשי.
ב. אם אפשר לקבל מהרב המלצה לספר מוסר, לאחר מסילת ישרים, המתאים לי.
תודה רבה לכבוד הרב.

לכבוד הרב שלום,
פועלים ערבים אשר עובדים בדירה מולנו, מבקשים מאיתנו מים קרים לשתייה. האם יש בזה איסור "לא תחנם"?

לכבוד הרב שלום ידוע שלשיטת הרמב"ם כל מצב של ראיית מלאך (ווכנראה גם שמיעת מלאך) הוא רק בחלום או במראה נבואה. שהרי אין למלאכים גוף או דמות הגוף וגם לא קול ממשי. איך הרמב"ם יסביר את הגמרא בתענית כא, א: אילפא ורבי יוחנן הוו גרסי באורייתא, דחיקא להו מילתא טובא, אמרי: ניקום וניזיל וניעבד עיסקא, ונקיים בנפשין +דברים ט"ו+ אפס כי לא יהיה בך אביון. אזלו אותבי תותי גודא רעיעא. הוו קא כרכי ריפתא. אתו תרי מלאכי השרת, שמעיה רבי יוחנן דאמר חד לחבריה: נישדי עלייהו האי גודא ונקטלינהו, שמניחין חיי עולם הבא ועוסקין בחיי שעה! אמר ליה אידך: שבקינהו, דאיכא בהו חד דקיימא ליה שעתא. רבי יוחנן שמע, אילפא לא שמע.

האם חתיכה קטנה ליד האצבע שכואבת כאשר לוחצים עליה או כאשר רוצים להסירה (כמדומני שזה חלק מציפורן) נחשבת לחציצה בעניין טבילת אישה במקווה

שמעתי שיעור של הרב קאפח זצ"ל והוא הקריא מאגרות הרמב"ם קטע שהרבמב"ם כותב ה' א - להי ישראל. בספר הרב כתב "ה' אלהי ישאל" אך כשקרא אמר א - דני א - להי ישראל. כמדומני בהערות כתב "על דרך הכתוב וכו"' זאת אומרת שאין זה פסוק, ובוודאי לא פסוק שלם. איך הרב אמר א - דני? האם מותר?