שלום לכבוד הרב
האם מותר לקחת טרמפים? האם מותר לעצור לטרמפיסט? האם יש הבדל בין גברים לנשים או גיל מסויים?

קראתי בהלכות של הרב עובדיה שעל התימנים להדליק נרות ביו"ט כמו בשבת. הנימוק הוא, שכתב הרמב"ם שבגלל החובה לענג את יו"ט ולכבדו כמו שמצווה על שבת לענגו, משום שנאמר בו "מקראי קודש", וביו"ט גם נאמר "מקראי קודש", ומכיוון שהדלקת נרות בשבת יש בה משום כבוד השבת ועינוגה כך גם ביו"ט. מה ההלכה לפי הרב קאפח זצ"ל וכיצד עלי לנהוג?
תודה מראש, יאיר גיאת

האם יש איסור לבטא שם א - להים? שמעתי שעדיף לומר א - להים על פני אלקים כי זה עיוות השם של הקב"ה. ומה עם אל, א - להי וכו'?

שלום רב לכבוד הרב,
אני גר ברמלה, וכמו שאתה יודע הרב זאת עיר מה שקוראים היום "מעורבת". יש לי שאלה שנתקלתי בה בימים האחרונים. לפעמים אני הולך למגרש המשחקים ליד הבית כדי לשחק כדורסל, להתאמן קצת. ולפעמים יש שם גם ערבים שרוצים לשחק איתי. האם מותר לשחק איתם? ואם יש עבירה אז לבקש סליחה? או להיות נחמד אליהם?
תודה מראש לכבוד הרב.

ידועה דעת רבנו בנוגע להגשמת האלוקות. אך אנו מוצאים הרבה פעמים במקורות הגשמות, מדרשים, גמרות וכו', האם גם פה תופס הכלל של "תורה דברה בלשון בני אדם"? או שבמדרשים הדבר שונה? ולמה מארי יחיא קאפח זצ"ל התנגד לאותם הגשמות? הרי דברה תורה בלשון בני אדם לא? מה הוא לא חשב על זה? ולגבי חיינו, מתי ואיך מותר "להגשים" ומתי אסור?

לכבוד הרב ערוסי שלום האם (לפחות לפי משנת הרמב"ם) אדם שמת יכול להתגלות בעולם הזה בגוף גשמי כאילו לא מת? יש גמרא בכתובות קג: על רבי שאחרי שנפטר היה בא לביתו כל ליל שבת לעשות קידוש. איך הרמב"ם יסביר גמרא כזאת? וכן יש גמרא דומה בסנהדרין קד, ב על דמות דיוקנו של דוד המלך שנשטחה לפני אנשי כנסת הגדולה אחרי שהוא נפטר.

לכבוד הרב ידוע שיש מחלוקת הפוסקים האם אדם שהולך לקברי צדיקים רשאי לפנות לצדיק עצמו על מנת שיבקש עליו רחמים. יש מתירים, ויש אוסרים כל פנייה למת מחשש דורש אל המתים או אולי גם מחששות ע"ז ואחרים ולשיטתם כל מה שהותר בהליכה לקברי צדיקים זה רק לבקש מהקב"ה שבזכות הצדיק ימלא תפילתנו. ותו לא. (מהרי"ל, ט"ז תקפא, לט, וגם חיי אדם וגם הגר"א החמיר בזה ושמעתי מרב אחד שגם לדעת המשנה ברורה אסור לפנות אל המת עצמו בשום אופן, ולא ראיתי מקור לכך עוד) ולכאורה הרי יש גמרא מפורשת בסוטה לד, ב שכלב השתטח על קברי האבות וביקש שיבקשו עליו רחמים?! ועיין תוספות שם ד"ה אבותי שמביא מקורות נוספים כאלה.

1. האם מותר לפי רבנו להבדיל על כל חמר מדינה, למשל תירוש או יין מבושל, ושמעתי בשם הרב עובדיה יוסף שאפשר להבדיל אפילו על קולה?
2. לפי רבינו עקירה מחדר לחדר גם חשיב עקירת מקום, אמנם מנהגנו בתימן שגם אם עוקרים מחדר לחדר לא חוזרים לברך. האם עקירה מבית לחצר הבית חשיב עקירה או לא?
3. האם ברכת הטוב והמטיב והשחיינו ודיין האמת, הולכות ע"פ הרגשתי כלומר אם ממש שמחתי ממשהו שמישהו אחר לא היה כ"כ שמח או להפך חס וחלילה, אני צריך לברך? והאם יש לברך דיין האמת עם שם ומלכות?
4. האם ברכות "משנה הבריות", "שככה לו בעולמו" ודיין האמת (לגבי כל מי שכתב רבנו בהלכה יד') גם הולכות לפי ההרגשה?

שלום לרב אדם שצריך ישועה וכל יום מקדיש כשעה לקרוא תהילים. האם עדיף להמשיך ולקרוא כל יום רק תהילים, או שעדיף לקרוא לפי הסדר את התנ"ך כולו? מדובר באשה שיש לה ילדים בבית הספר והקריאה בתנ"ך יכולה לעזור לה לעזור לילדיה בשיעורי הבית וכד'.

שלום לרב רצון ערוסי השאלה היא ע"מ ללמוד. מהו אונן בתשמיש המיטה?
תודה.