ברצוני לשאול את מורנו ורבנו הגאון מורי רצון ערוסי הי"ו אני אוהב לשמוע מוזיקה. כן, אני יודע שרבנו לא אוהב את זה, בלשון המעטה. אבל אני אוהב את המוזיקה ויכול ואוהב לשמוע שירים בשפות שאין לי מושג מה אומר הזמר, אלא כי המוזיקה מרחיבה את נפשי, וגורמת לי לשמוח. יש במוזיקה הודית ויוונית או ערבית (איני יודע אף אחת מהשפות האלה) שירים יפים מאד אני יכול לדקלם אותם כתוקי אבל אין לי מושג מה הם אומרים וגם לא אכפת לי כי רק הצלילים מעניינים אותי.
1. האם ממש אסור לשמוע את המוזיקה הזאת?

שלום עליך מו"ר, זוג שהתחתן כדת משה וישראל ולאחר זמן התגרש ל"ע. לאחר הגירושין, האישה סרה מדרך התורה, והייתה בקשר מלא עם אדם אחר (מגורים משותפים ויחסי אישות) ללא נישואין כדת משה וישראל. לאחר זמן מה היא נפרדה גם מזה האחרון. כעת, חזרה בתשובה מדרכיה הרעים וחידשה הקשר עם בעלה הראשון. האם רשאית להינשא חזרה לבעלה הראשון? או שמא אסרה עצמה עליו עולמית בקשר שהייתה בו לאחר גירושיה?

שלום רב לכבוד הגאון שליט"א, באתי לשאול את כבודו בענייני שבת החמורים ומכיון שאיני יודע מה להגיד ומה לומר, מבקש אני את חוות דעת מעכת"ר. הנה, הט"ז (סי' שכא ס"ק יא) דן לגבי גיבול קמח מצה ומשקין בשבת ע"י עשיית בלילה רכה ואסר כיון שאין ידוע מהו הסדר הידוע כדי לשנות כדמבו' בשבת (קנו.) ובשו"ע (שם סעי' יד). ע"ש. (וכבר העירו ע"ד הרבה אחרונים דבתרה"ד סי' נג מבואר דבכה"ג עבדינן כשינוייא המבואר בתלמוד, ע"ש. עי' בפמ"ג, בתוספת שבת, בחיי אדם, במשנ"ב ובכה"ח ועוד) וראיתי בערוך השולחן (סעי' כ) שכתב לדון בדברי הט"ז מטעם דאין לישה אחר לישה, וכיון דקמח מצה נילוש כבר, תו לית ביה איסורא. ע"ש.

בס"ד שבוע טוב וחודש טוב לכבוד הרב.
בחור תימני שאל בבית כנסת ספרדי בו הוא מתפלל ממתי אסור לו לאכול בשר. אמרתי לו כמנהג אבותיו. אמר לי שהוא מכבד את אביו אבל אם הוא רוצה להחמיר יש לו אפשרות או חייב כמנהג אבותיו?

שלום לרב
רציתי לשאול לגבי מחילה מנפטר עד כמה קריטי התנאי של עשרה בני אדם. עליתי על קברו, קראתי תהילים לעילוי נשמתו וביקשתי מחילה. הייתי לבד. האם יצאתי ידי חובה?

שלום עליכם הרב.
האם לדעת הרב קאפח, מותר לשמוע שירים מוקלטים בשאר ימות השנה?

שלום עליך מו"ר אולי השאלה קצת כבדת משקל מכדי לענות עליה בשו"ת אינטרנטי או בתשובה של כמה שורות, אך בכל זאת אשמח אם נוכל לקבל התייחסות כלשהי לשאלה עד כמה שאפשר וניתן. מה הגבול בין הבחירה להשגחה לפי רבינו? לדוגמא, מקרה ספציפי שדנו בו, במידה ולאדם, שסה"כ גידל את ילדיו לפי דרכי אבות, יש בן שחס וחלילה יצא לתרבות רעה, האם ניתן לומר שזה "משמיים" או שמא נתלה את הדבר בבחירתו של אותו הבן בלבד? והאם קיימת גישה בראשונים שחולקת על דעת רבינו בתשובה לשאלה הקודמת?תודה רבה!

לכבוד הרב,
האם קיים איסור לשון הרע בדיבור על מין מסויים, כגון נשים או גברים, מבלי לדבר על אדם ספיציפי או קבוצה ספיציפי? נניח להגיד שנשים הם x (דבר גנאי) או להגיד שכל הגברים הם ––" (דבר גנאי) לא מצאתי מקור הלכתי לשאלה זאת

לכבוד הרב,
הכרתי בחורה, שמספר שבן זוגה הקודם הציע לה נישואין והיא היתה מאורסת. בהצעת הנישואין הוא נתן לה טבעת, והיו עדים. השאלה שלי אם קיים כאן חשש קידושין? ושמא היא אשת איש? כי מצד אחד היתה כאן טבעת שווה פרוטה, שהגבר הגיש לה, מתוך הצעה שתינשא לו, והיא אמרה "כן" וקיבלה את הטבעת, והיו נוכחים עדים רבים. מצד שני, היות וכוונתם של הצדדים היתה רק להציע נישואין עתידיים, ולא לבצע אקט נישואין, ולא היתה גמירות דעת להנשא - שמא אין בכך משמעות?
בתודה מראש

שלום לכבוד מארי, אני לומד את נהלי הכשרות של הרבנות הראשית לישראל ורואה שנדרש ממשגיחי הכשרות להקפיד על נהלים רבים כדי שבסופו של דבר יגיעו לבתי ישראל מוצרים כשרים, הן מן החי והן מן הצומח. עתה נחשפתי לעדות של שוחטים והרב אבי זרקי, שלפי הסרטון שהופץ הוא גם שוחט, לגבי המצב האמיתי בהשגחת הכשרות במשחטות רבות בארץ בהם בשר טרף וכשר מתערבב מפאת חוסר השגחה. האם כבוד מארי ערוסי יודע משהו על המתרחש במשחטות בארץ וניתן בהחלט להכחיש את מה שמתעד המחקר הנ"ל או שמא עדותם של אותם שוחטים והרב הנ"ל כשרה ובאמת בהרבה מאוד מקרים מגיע לשולחנות שלנו בשר טרף למרות חותמת הכשרות שעליו? בברכה,