דילוג לתוכן העיקרי

יחסי גברים - נשים בחברה המודרנית

ברצוני לשאול שאלה מעט מורכבת. אנו חיים כיום, גם המי שמגדיר עצמו כמחוייב לנהוג כהרמב"ם ומקפיד במצוות, בחברה מעורבת. נשים וגברים עובדים יחדיו בבנק, במשרד, ובאותו החדר. הם נפגשים בישיבות, בפגישות ובמפגשים חברתיים, באירועים ובמסיבות, בשיעורים ובלימודים. לכאורה, אורח חיים זה סותר בצורה ברורה את ההנחיות של הרמב"ם או השו"ע. כיצד ניתן לפתור את הסתירה הזועקת הזו בין הלכות ברורות לגבי אורח החיים הנהוג כיום? לא ניתן רק לתרץ את זה כ"בדיעבד", מכיוון שראשי המחנה הדתי מדברים בצורה ברורה על כך שיש להעניק לנשים שוויון זכויות, לאפשר להן לעבוד ולהתקדם, ולקחת חלק בחיים הציבוריים והמקצועיים.

כתיבת ומחיקה שם ה'

לכבוד הרב שלום. בעיתון "סופשבוע" האחרון (של "מעריב", עמוד 12), מופיע פעמים שם הוי"ה המפורש, מודפס, שחור על גבי לבן, כחלק מציטוט של פסוקים מספר מיכה. האם צריך לגנוז את העיתון? או אולי רק את העמוד? או רק את הציטוט? והאם צריך להודיע על כך ברבים? ----- שמעתי שהרב אסר לקרוא עיתון בשירותים, אך שמעתי (!) תשובה מפי הר"י קאפח שאומר במפורש שניתן להכניס חומרי ניקוי עם כתב אשורי מודפס עליהם מפני שאין שם כתיבה עליהם, וכי הם נעשו ע"י הדפסה - יציקה, ומה שאסר רבנו בתשובה (רס"ח) היינו כתיבה וריקמה במחט, אך יציקה אינה נחשבת ככתב. אם כן גם בתי דפוס עושים הדפסתם ע"י לוחות מתכת ויציקה, ולכן נדמה שמותר.

תפילין כתיבה כסדרן

שלום לרב
ראיתי התייחסות של השו"ע לגבי כתיבה כסדר של פרשיות התפילין של ראש, אך ברמב"ם לא מצאתים. (כי אם במזוזה לבד) האם הרמב"ם לא מצריך זאת? בהערות הגר"י קאפח צוטט הכס"מ כמצריך כתיבה על הסדר, אך הוא לא מצאתי הערתו על כך. מה דין כתיבה שלא כסדר האם יוצאים בדיעבד/לכתחילה לשיטת הרמב"ם? אם כתב לפי הסדר, אך בפרשה שלישית גילה שיש פסול בפרשה ראשונה, האם יש צורך לכתוב הכל מחדש?

אבל תוך שלושים ותוך שנה - דברים מותרים ואסורים

שלום למארי רצון ערוסי. אבל תוך שלושים על אביו ועל אמו - האם רשאי לילך לשבתות עיון? מהי סעודת מצווה המותרת ו/או האסורה? ולאילו "אירועים" מותר/אסור ללכת ע"פ הרמב"ם. אנא התייחס לשאלות אלו גם לגבי אבל תוך שנה.

לימוד מורה הנבוכים, וחלקים ממשנת הרמב"ם

ילמדנו רבנו, נראה לי כי חלקים במורה הנבוכים לא תואמים את זמננו וידיעותינו, אני מדבר על שלבי ההוכחות במורה הנבוכים. למשל, סתר הרמב"ם את תורת החלקיק, אך היום ידוע שכך היא. וכן בהלכות דעות בעניין ארבעת היסודות, ונתפסו על כך חכמי הקבלה עד היום, ודבר זה מביש אותנו ואת חוכמתינו. וראיתי להרב קאפח הגדול, כי מושגים אלו השתנו לבלי היכר, שאלתי היא, מה לקחת ומה לא, מה לקרוא ומה לדלג?

בבירור הבנת דבריך 2

"אני בדעה, שכל פסוק מן התורה, שנאמר במסגרת התפילה, יש לו דין של תפילה, ולא דין של מקרא. ומותר לקראו בעל פה, כדין תפילה. והטעם שלא קראו בטעמים, כדי לתת לקריאה אופי של ריצוי דברים לפני המקום. כיוצא בדבר, פסוקי מקרא, שאנו אומרים בדרשות שלנו, יש להם דין של תורה שבעל פה ולא דין קריאת מקרא. ורק בקריאת מקרא לצורך קריאה בס"ת, אסור לקרוא בעל פה. " זהו ציטוט דבריך. אם כן ילמדנו רבינו מדוע בכל הש"ס ובמדרשים מציינים חצי פסוק ומסיימים ב "וגו' " ?

בבירור הבנת דבריך 1

"אכן אמירת ברכו בתרא, לפני עלינו לשבח, או אחרי, היא מנהג, שלפי רבינו, אינו מנהג נכון. ויש בו משום ברכה לבטלה" זהו ציטוט דבריך, אשר לא הבינותיו. אם ארצה לברך לה' בברכת שבח בודדת לה' מן הי"ח כגון אתה קדוש אתה חונן וכו', או אם ארצה לברך לחברי ה' עמך גיבור החייל והוא יאמר לי ה' עמך, או יאמר דוד ברוך אתה ה' למדני חוקיך, האם יש בזה מן הפסול? אם אומר לאנשים (שלא במסגרת התפילה) ברכו את ה' (בשם אדנות כמובן ) והם יענו לי ברוך ה' המבורך לעולם ועד. האם אתבע על זה כשאבוא לפני מלך מלכי המלכים ?? ושואל אני מפני הכללים הידועים, כל ברכה שאין בה שם ומלכות אינה ברכה. וכל ברכות השבח הם על מנת לשבח .

Subscribe to moreshet