האם אומרים בברכת המזון ״על הניסים״ או ״ועל הניסים״?
הרב שלום,
ראיתי שיש נוהגים בברכת המזון בחנוכה ובפורים לומר "ועל הניסים" עם ו' בניגוד למנהגנו "על הניסים".
ממה נובע ההבדל?
הרב שלום,
ראיתי שיש נוהגים בברכת המזון בחנוכה ובפורים לומר "ועל הניסים" עם ו' בניגוד למנהגנו "על הניסים".
ממה נובע ההבדל?
א. חזן שהתחיל קדיש ואני עומד האם אוכל לשבת אפילו מיד או שאצטרך לחכות עד אמן יש"ר.
ב. אם יצא שהתפללו תפילה אחת האם צריך להקדים ג' תיבות לפני החזן בשביל לענות אמן וכדעת מהרי"ץ, או שצריך להגיד תמיד מילה במילה עם החזן ולא לענות אמן מחשש להפסק וכעונה אחר ברכותיו שהוי דבר מגונה כדעת מארי יוסף קאפח.
ג. האם סוף זמן קריא"ש להרמב"ם הוי כמו המג"א או כמו הגר"א, כי מצאנו דיוקים ברמב"ם לכאן ולכאן.
שלום הרב!
אני אסף, ב"ה מאורס. כלתי תימניה, ובמשפחתה נהוג לברך ברכת הבשמים במהלך שבע הברכות בחופה. אני ספרדי, ושאלתי את מו"ר הרב אלישע אבינר האם ניתן שאחד האורחים יברך במהלך שבע הברכות ואין בזה משום הפסק. הרב אלישע אמר לי לברר עם הרב מתי בדיוק מנהג תימן לברך את ברכה זו, והאם אין בכך משום הפסק בשבע הברכות כאשר החתן ספרדי ולא נוהג כך. בנוסף - האם כשאורח אחר מברך את זה הדבר עדיף או שדווקא מי שמברך את אחת משבע הברכות? האם עדיף בין ברכת הגפן לברכה שנייה או שאפשר גם בין ברכה שנייה לשלישית?
אשמח לשמוע מהרב מה המנהג ולהיוועץ כיצד עלינו לנהוג כאשר אני ספרדי.
האם חייל בכוננות, או רופא תורן, שנדרש לישון בלילה בבגדיו, יברך בבוקר ברכת מלביש ערומים או שלא יכול לברכה על פי דעת הרמב״ם מפני שלא מתלבש בבגדיו בבוקר?
יש 2 סוגים של קמח ללא גלוטן - יש ללא עמילן חיטה ויש עם עמילן חיטה.:
א האם צריך לנפות?
ב האם קמח ללא גלוטן ללא עמילן חיטה – מחויב המוציא או לא?
ג האם קמח ללא גלוטן שהוא כן עם עמילן חיטה מחויב המוציא או לא?
ד מה גורם לזה שיהיה המוציא – האם הגלוטן או עמילן חיטה?
אשמח לתשובה חד משמעית.
הבנתי מהרב שהרמב"ם לא מזכיר טלית קטנה ושאין לברך עליה.
שאלתי, - האם יש מידה מסוימת (גדולה) של טלית קטנה, שגם הרמב"ם יודה שיש לברך? או שכל עוד זה טלית קטנה, הכוללת פתח לראש, וחציה מאחור וחציה מקדימה, ולא מונחת כעיטוף כפי מנהג תימן, אז אין לברך בכל מקרה (אפילו אם היא תהיה גדולה)?
שלום רב. שמעתי את דברי הרב המוקלטים באתר בעניין 'קביעות סעודה' לעניין ברכת המוציא וכיו"ב. מהם הובן שהרב כרך את עניין שיעור ביצה יחד עם כוונתו שזו ארוחתו. אולם ,לענ"ד, מדברי רבנו ובעקבותיו מארי בהערתו בהל' סוכה פ"ו, הערה יד, משמע שעניין הכוונה יש לו נפקות רק מכזית עד כביצה מעט או יותר ואילו על שיעור יותר מכביצה [ושליש] גם אם לא כוון שזו לא תהיה ארוחתו - נחשב קביעות סעודה. ילמדנו רבנו
שלום לרב,
מדוע בליל הסדר נוטלים ידיים בברכה בגין טיבול הכרפס הרי אין היום רגילות לטבול ירק בנוזל?
ובהקשר זה, האם יש ליטול ידיים בברכה כשאוכלים תפוח בדבש נוזלי?
בברכה
בהמשך לשיחה עם הרב:
1. בהלכה יומית לפני מספר חודשים, הרב השיב בעניין אבלים שלא יודעים להתפלל, אם מי שכבר התפלל יכול להוציא אותם ידי חובה. הרב אמר שלא, לפי שכבר יצא כבר ידי חובתו - תפלתו אינה אלא נדבה, ולא יכול להוציא את החייב בתפלה. הרב הוסיף שרק בקִרּוּי - שאינה אפשרות מעשית - יכולים לצאת.
ידועה שיטתנו שאם מישהו נטל ידיים לפני הקידוש הוא צריך לקדש על הלחם.
אך מה יהיה הדין של בן אדם שנטל לפני הקידוש בסעודה של הבוקר?
כי הרי אי אפשר לקדש על החלות בבוקר לשיטתנו.
האם מותר לכתחילה לעשות את הפיתרון הזה מטעמי נוחות (של עומס על הכיורים בסעודות גדולות וכדומה).