ברכות השחר

כשהשוחט מברך הוא מתכוון על כל מה שיביאו לו וברכה אחת על כולם [שו"ע יו"ד א סימן יט ס"ב]
כיום המציאות שבבית המטבחיים לרוב מתפללים בתוך המקום.
שאלתי היא
א. האם תפילה נחשבת להיסח הדעת ואז צריך לחזור שוב ולברך על השחיטה?
ב. ואם אין זה נחשב היסח הדעת... מה הדין אם יצא מבית המטבחיים לעיר הסמוכה כדי לזכות ולהתפלל במניין?
ומהם גדרי היסח הדעת ושינוי מקום לעניין השחיטה?
בתודה וברכה
מנחם צדוק

שלום לרב לשיטת הרמב"ם:
1. האם נוטלים ידיים לדבר שטיבולו במשקה גם לפירות ולדברי מאפה שמטבלים אותם במשקה או רק לירקות? שהרי הרמב"ם פוסק "הנוטל ידיו לפירות הרי זה מגסי הרוח". (באחת התשובות הרב פסק לי ליטול על טבילת בסקויט בכוס תה)
2. האם משקה לעניין הנ"ל הו אכל משקה או דוקא 7 המשקים? ומה המקור לכך? ישר כוחך, יוגב

שלום עליך מארי רצון ערוסי הלוי שליט"א,
1) האם חל דין שינוי מקום על האוכל, השותה או הסועד במרפסת הבית שלו, הבלתי מקורה, והוא נאלץ להכנס לביתו לקחת צלחת אוכל או כוס שתייה?
2) האם חל דין שינוי מקום על האוכל, שותה או סועד בסוכתו והוא נלץ להכנס לביתו, אליו מחוברת הסוכה, כדי לקחת צלחת אוכל או כוס שתייה?
3) האם בשני המקרים שפורטו לעיל הדין ישתנה אם המרפסת הבלתי מקורה או הסוכה אינם נראות מן מטבח הבית אליו נכנס הנאלץ לקחת צחלת אוכל או כוס שתייה? בברכת התורה, אליעזר

רבנו כתב בפרק ח' ביכורים מתחילת דבר הנילוש ולישה הוא בצק שחלקיה מדובקין ונתלין זה בזה, מה שלא ייתכן בבלילת הלחוח

שלום לכת"ר. אכל כזית מן האוכלין ופחות מרביעית מן המשקין, ורוצה לברך נפשות על האוכלין בלבד! כדי שיוכל להמשיך ולשתות (בלי ברכה), האם אפשרי? או ברכת בורא נפשות פוטרת את המשקין ומהוי היסח הדעת ויצטרך לברך שוב על המשקין. תודה רבה!

שלום לכבוד הרב שליט"א.
מלאווח שנאפה בתנור (במקום לטגן אותו במחבת) - האם מצריך נטילת ידיים והמוציא? חילך לאורייתא.

שלומות לרב, תורה צריך ללמוד ושאלתי היא: האם על "עיטוש מלמטה ו/או למעלה" אדם צריך לברך? שכן לעיתים ההקלה היא עצומה...
תודה רבה ומועדים לשמחה.

בס"ד

שלום עליך מארי!

בספר ההלכות של הרב מרדכי אליהו שליט"א(קיצור שולחן ערוך השלם)
בנושא הלכות נטילת ידיים לסעודה
מובא בתוך סימן כ' :" דברים שדרכם להאכל רק ע"י כף כגון לביבות וכיוצ' וכן פרות מרוקחים בדבש
שאין דרכן להאכל אלא ע"י כף ומזלג אינם צריכים נטילת ידיים"!
האמנם!?
מה הטעם של של מורינו הרב מרדכי אליהו שליט"א?
מה שיטתו של רבינו בנושא?
ואם כן אם כך על ה "פתות" לא צריך ליטול ידיים?

תודה רבה.

לכבוד מארי רצון ערוסי הלוי שליט"א, רבינו פסק בהִלְכּוֹת בְּרָכוֹת פֶּרֶק ו', הלכה ב': שֶׁזּוֹ מִצְוַת חֲכָמִים הִיא שֶׁנִּצְטַוִּינוּ בַּתּוֹרָה לִשְׁמֹעַ מֵהֶן, שֶׁנֶּאֱמָר "עַל - פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ". זאת אומרת שעלינו לקיים תקנות שהם תיקנו, גזירות שהם גזרו ומנהגות שהם הנהיגו. ומי שלא יקיים את דבריהם עובר על מצות עשה דדבריהם ועל מצות עשה מדאורייתא, נכון?

כב' הרב, ראיתי שכב' הרב ענה על שאלה, מהי ברכתו של המלאווח. כב' הרב ענה "בורא מיני מזונות". בסידור "שיח ירושלים" בהוצאת מכון מש"ה, נכתב "בורא מיני מזונות". במהדורה החדשה שנה זו תוקן ל"המוציא". התיקון במהדורה החדשה הוא לאחר שמורי זצ"ל ראה את מעשה המלאווח ופסק "המוציא", משום שהמלאווח נאפה במחבת עם קצת שמן. הוא גם אמר זאת במסגרת הקבלת פני רב בבית הכנסת שלו, ואינו כמו הג'חנון שהוא מעשה קדרה כמו הקובאנה, למרות שהבצק יכול להיות אותו בצק. יורנו רבינו כדת מה לעשות.