דילוג לתוכן העיקרי

משנה תורה לרמב״ם, ספר המדע: הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים.

כיצד לנהוג כשמטפלת זרה מקיימת פולחן עבודה זרה בחדרה בבית?

יהא שלמא רבא חינא וחיסדא להאי גברא רבא, דמזכי לחייביא, ועסיק באורייתא תדירא, וכוותיה תניא בבחירתא, הרה"ג רצון ערוסי שליט"א.
אשמח לחוו"ד כת"ר בשאלה למעשה.
אשה מבוגרת שיש לה כשנה וחצי עובדת זרה בביתה המטפלת בה. רק כעת התברר כי העובדת זרה עובדת עבודה זרה. יש לה בחדרה פסל, אליו היא משתחווה, מקטירה (מדליקה לו נר), שמה לו אוכל ועוד. מכיוון שאין נכנסים לחדרה, לכן לא ראו זאת (היא העלתה זאת בתמונת פרופיל בפלאפון שלה וע"י כך עלו על זה). 

כיצד לימוד הקבלה והזוהר מתיישב עם ייחוד ה׳ לפי הרמב״ם?

לכבוד הרב רצון ערוסי,

נשאלת באתר במפורש על לימוד הקבלה וספר הזוהר, והשבת: ״כלל גדול הוא, שכל לימוד חכמת קודש, שיש בה סתרי תורה, לא ילמד אדם, אלא לאחר שמילא כריסו בבשר ויין״, ובהמשך כתבת שמי שהגיע לדרגה הראויה ״עליו ללמוד… מפי יודעי חן באמת״ (אתר נצח ישראל, ״קבלה - ספר הזוהר״).

ואני שואל: כיצד דווקא אתם, ההולכים בדרכו של רבנו הרמב״ם, לא מתעבים את אלו התכנים שבספרות הקבלה והזוהר, כגון הספירות, הפרצופים, זעיר אנפין וכיוצא בהם? למה לכם לתת לתכנים אלו מקום ולגיטימציה, ואף להציג את לימודם כחכמת קודש?

האם עיבוי גבות בשיטת השערה הוא כתובת קעקע או חציצה בטבילה?

שאלה על עיבוי גבות בשיטת השערה. 
יש לי 2 שאלות בשיטה זו: 
א. כתובת קעקע – האם זה נחשב ככתובת קעקע?
ב. מה לגבי טבילה במקווה אתם?
(הרב עובדיה דן בזה בטהרת הבית ח"ג)
כיצד הרב מכריע לשיטת הרמב"ם בסוגיא הנל?
 

האם מותר לרקום את דמות אביה המנוח של הכלה על ההינומה או החופה?

כבוד הרב רצון ערוסי שלום.
 אני עתיד להתחתן בעזרת ה׳ בשושן פורים עם ארוסתי ויש לי שאלה לגבי החופה.
ארוסתי איבדה את אביה לפני כשלוש שנים.
היא היתה מאוד קשורה אל אביה והיא רצתה בתחילה לעשות מן תפר רקמה על ההינומה שלה בדמות אביה. לאחר מכן מסיבות כלשהן החליטה שהיא רוצה לעשות זאת על גג החופה, ממש לתפור מן רקמה בדמות אביה יחסית בקטן על הבד של גג החופה, לא על כל הגג.
אני אמרתי לה (לעניות דעתי כמובן) שאולי יש חשש לעבודת אלילים, במיוחד בגג החופה כי זה כמו מן קיבוע הדמות, ואולי עדיף לעשות זאת על ההינומה עצמה (אם מותר בכלל).

האם גבר רשאי להסיר שיער גוף כשאשתו נגעלת ממנו והדבר פוגע בשלום הבית?

מה שלומך הרב שברכת ה' תהיה עליך תמיד. רציתי לשאול בהקשר גילוח הגוף [שער הבית שחי ופנים של מטה] האם במקרה שבו לאשתי זה ממש מפריע [ברמה שהיא נגעלת] יש מקום להקל ולהתיר להוריד שערות מהגוף? [מדובר במקום שבו לא חד משמעית נהוג שהגבר מוריד שיער]. העניין משפיע עלינו מאוד וניסינו ביחד במשך תקופה ארוכה לעבוד על כך אך ללא הצלחה.. ואם כן באיזה אופן?

כיצד מתייחסים בימינו לדין יילוד אישה שאינה יהודייה ולחשש איבה?

לכבוד הרב שלום,
מה שכתב רבנו שאסור לילד גויה משום דרכי שלום, האם הוא דוקא אם היא עובדת עבודה זרה ורק שם שייך הטעם שנאמר בגמרא "שמגדל בן לעבודה זרה" או שכל גוי מועד לעבוד עבודה זרה ואין האם מצילה את בנה?
ילמדנו רבנו ושכרו כפול

כיצד מבינים את דין הצלת גוי בדברי הרמב״ם, ומה ההוראה למעשה בימינו?

בהל' ע"ז [י, א] פסק רמב"ם שדין אין מעלין ואין מורידים נאמר כלפי גוי עובד עבודה זרה. משמע שסתם גוי שאינו עובד עבודה זרה, אין איסור להעלותו מהבור.
אבל בהל' רוצח [ד, יא] כתב רמב"ם על סתם גוי שאסור להצילו.
נראה להעדיף את הנוסח בהל' ע"ז - כי רמב"ם פתח שם באיסור כריתת ברית, שנאמר כלפי גויים עובדי ע"ז דוקא, ולא כלפי כל הגויים, והמשיך: לפיכך.. לא יעלנו [מטביעתו בנהר] - א"כ הדין מוסב דוקא על עוע"ז.
הרב רבינוביץ' ב'יד פשוטה' רצה ליישב ע"פ רמב"ם במאכלות אסורות [יא, ה] ש'כל מקום שנאמר גוי סתם, הרי זה עובד ע"ז - אבל נראה לדחות דבריו, כי שם כוונת רמב"ם רק לדיני יין.

מה מקור החובה לשמור מנהגי אבות ברמב״ם, ומתי ניתן לאחד מנהגים?

שלום כבוד הרב!

בתשובה בעבר הרב כתב כי "גם הרמב"ם פוסק שיש לשמור על מנהג אבות".
אשמח לדעת היכן הרמב"ם פוסק זאת, כי כל שאני מכיר ברמב"ם הוא רק מנהגי מקום (הלכות שביתת יום טוב ח כ) ואיסור על ייסוד מספר מנהגים שונים במקום אחד (הלכות עבודה זרה וחוקות הגוים יב יד).
מה גם שאם היתה חובת שמירת מנהגים, היאך מארי היה קורא לאיחוד מנהגים (כשחשב שאפשר יהיה לעשות זאת)?

בתודה!

(תשובת הרב הקודמת: https://net-sah.org/faq/31420)

Subscribe to הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים