דילוג לתוכן העיקרי

האם שומר לילה רשאי להדליק אור ביום טוב כדי להישאר ערני?

1.האם אדם ששומר בלילה רשאי להדליק את האור לצורך לימוד / קריאה / לא להרדם בבית בחג ? והאם יש חילוק בין בחג בין בשבת ?
2. יתרה מזאת, אם אדם נתקע ללא ספר האם מותר לו שיעור תורה/ לאו דווקא שיעור תורה (ויעזור לו להשאר ערני ולא להרדם). והאם יש חילוק בין בחג בין בשבת?
אנו שואלים את הרב , ולצערנו אין באפשרותנו לשאול את רב המקום כי אנו לא סומכים על בקיאותו בנושאים ההלכתיים הללו ולכן נודה לתשובת הרב 🙏🏽
בברכת שנה טובה ובריאות שלימה

האם מותר להשתמש ביום טוב במחמם מים בגז המופעל חשמלית לפי טמפרטורת המים?

לכבוד מו"ר שליט"א,

האם מותר להשתמש במערכת חימום מים בגז ביום טוב?

אפרט בקצרה כיצד פועלת המערכת:
המערכת מחוברת לחשמל ומקבלת מים מהדוד שמש, המערכת מזהה מה הטמפרטורה של המים שמגיעים מהדוד שמש וכשהטמפרטורה יורדת מתחת ל45 מעלות באופן אוטומטי מערכת הגז נכנסת לפעולה ומחממת לחום קבוע של 45 מעלות. בנוסף, ישנו מסך בקרה שמציג את הטמפרטורה אך הוא פועל בין אם המערכת דולקת ובין אם היא כבויה.

אשמח לתשובה מה דין שימוש במערכת שכזו ביום טוב.
תודה רבה

האם העוברים לחו״ל למגורי קבע חייבים ביום טוב שני גם אם אולי יחזרו לארץ?

אני ואשתי עוברים לחו"ל למגורי קבע (אולי נחזור בעתיד).
אנו נוהגים לפי מהרי"ץ.
רציתי לשאול לגבי החגים,
האם עליי לנהוג יום או יומיים?
 

מה מקור החובה לשמור מנהגי אבות ברמב״ם, ומתי ניתן לאחד מנהגים?

שלום כבוד הרב!

בתשובה בעבר הרב כתב כי "גם הרמב"ם פוסק שיש לשמור על מנהג אבות".
אשמח לדעת היכן הרמב"ם פוסק זאת, כי כל שאני מכיר ברמב"ם הוא רק מנהגי מקום (הלכות שביתת יום טוב ח כ) ואיסור על ייסוד מספר מנהגים שונים במקום אחד (הלכות עבודה זרה וחוקות הגוים יב יד).
מה גם שאם היתה חובת שמירת מנהגים, היאך מארי היה קורא לאיחוד מנהגים (כשחשב שאפשר יהיה לעשות זאת)?

בתודה!

(תשובת הרב הקודמת: https://net-sah.org/faq/31420)

מדוע יום טוב שני לפי הרמב״ם נקבע לפי המקום ולא לפי האדם?

ב"ה
כבוד הרב כתב תשובה כמצו"ב: https://www.net-sah.org/faq/34179
לענ"ד לפי שיטת הרמב"ם, כל זמן שאתם בחו"ל, וכשאתם בחו"ל, תנהגו יו"ט שני של גלויות. ואם בתוך ה 5 שנים תהיו בחג מן החגים בישראל, תנהגו בישראל בלי יו"ט שני של גלויות.
מה המקור של הרב, והאם יש עוד אחרונים שמתמקדים במשמעות דברי הרמב"ם בזה?

עד שלא ידע: גבול השתייה וסוד ההשגחה

תוכן
לשון הרמב״ם על שתייה ושינה מתפרשת בשיעור כעצירה כשהראש מכביד, כדי להפיג את השכרות ולא לאבד את הדעת. השמטת הביטוי בין ארור המן לברוך מרדכי מתבארת כפתיחה לקריאה אגדית ואמונית, ולא כאמת מידה כמותית: להכיר בגבולות הבנת ההשגחה, להודות על הישועה ולחדש את הזהות היהודית.
Subscribe to הלכות שביתת יום טוב