דילוג לתוכן העיקרי

כיצד לומדים הלכות כשרות למטבח המודרני לפי שיטת הרמב״ם?

יורנו רבינו כיצד על אלו ההולכים אחר פסיקות רבינו כיצד ללמוד היום את דיני כשרות הלכה למעשה. (מעבר להלכות הכתובות בחיבור, ישנם הרבה סעיפים ותת סעיפים וכן גם מנהגים כמו סכו"ם נפרד וכו')
נסתפקנו אני וחברי כיצד יש ללמוד את ההלכות הנוגעות לכשרות המטבח המודרני הלכה למעשה. (מאיזה ספר?)

מדוע עירוב בכרמלית חל בין השמשות אך עירוב שהונח מחוץ לתחום אינו חל?

לכבוד מו"ר שלום וברכה,

בפ"ו מהל' עירובין הלכה ט רבנו כותב שהשובת ברשות היחיד והניח עירובו בכרמלית עירובו עירוב כיוון שכרמלית אסורה מדרבנן ובין השמשות לא גזרו במקום מצוה או דוחק.
וקשה לי לפי כלל זה מה שפסק רבנו שם בהלכה יא ש"המניח עירובו חוץ לתחום אינו עירוב מפני שאינו יכול להגיע אל עירובו", והרי איסור תחומין מדאוריתא הוא י"ב מיל ורק מדרבנן גזרו על אלפיים אמה, ואם כן לכאורה יחול פה הכלל שלא גזרו בין השמשות במקום מצוה או דוחק כמו בהלכה ט.

ילמדנו רבנו ושכרו כפול מן השמים

מה מקור החובה לשמור מנהגי אבות ברמב״ם, ומתי ניתן לאחד מנהגים?

שלום כבוד הרב!

בתשובה בעבר הרב כתב כי "גם הרמב"ם פוסק שיש לשמור על מנהג אבות".
אשמח לדעת היכן הרמב"ם פוסק זאת, כי כל שאני מכיר ברמב"ם הוא רק מנהגי מקום (הלכות שביתת יום טוב ח כ) ואיסור על ייסוד מספר מנהגים שונים במקום אחד (הלכות עבודה זרה וחוקות הגוים יב יד).
מה גם שאם היתה חובת שמירת מנהגים, היאך מארי היה קורא לאיחוד מנהגים (כשחשב שאפשר יהיה לעשות זאת)?

בתודה!

(תשובת הרב הקודמת: https://net-sah.org/faq/31420)

מה משמעות ״וכל שהוא מעניינן״ בהגדרת אבות מלאכות שבת ברמב״ם?

בפ"ז שבת:
ביחס למושג מעין אב, כותב רבנו בפרק ז הל' ב, שכל ל"ט המלאכות שמנה "וכל שהוא מענינן הן הנקראין אבות מלאכות". האם יהיה מדויק הלכתית לתרגם "וכל שהוא מענינן" =  וכל שהוא שוה להם?
(וכבר כתב מארי בשער דניאל עמ' ח, שיש מלים שהקורא העברי עובר עליהן ביעף מחמת פשטותן לכאורה, "ורק המריק משפה אל שפה עשוי להתקל בהם כאשר יתיצבו בפניו וידרשו ממנו את פתרונם").
 

כיצד מתיישב המונח ״דברי סופרים״ ברמב״ם עם הלכה למשה מסיני ושיעורי המצוות?

שלום לרב,
ראיתי את דברי הרמב"ם בפירוש המשנה במסכת כלים (פי"ז הי"ב) והם נראים סותרים את קביעת מארי (למשל בהערתו הארוכה בתחילת הלכות אישות) שדברי סופרים במשנת הרמב"ם הנם אך ורק הלכות דרבנן ואין בהם שמץ דאורייתא.

מהו שיעור ״לכוף ראשן לעיקרן״ בפאות, והאם הוא נוגע גם לזקן?

לכבוד מו"ר שליט"א,

א. כמה הוא שיעור "כדי לכוף ראשן לעיקרן" שנאמר בפיאות הצדעים למעשה?

ב. האם שיעור זה צריך לשייר גם בזקן שהרי לשיטת רבנו אסור לקלחו במספרים כעין תער ובפ"ה מהל' נזירות הי"א משמע מדברי רבנו שכל שאין בו כדי לכוף ראשן לעיקרן הרי זה כעין תער?

יורנו רבנו ושכרו כפול

מה עמדת הרב קאפח באיסור חדש בתבואה של גוי לפי הרמב״ם ומנהג תימן?

שלום וברכה
במאכלות אסורות פרק י אות ב' 
מביא מארי דעת ראב"ש "שאיסור החדש אינו אלא מתבואותינו ...לא במה שאנו לוקחים מן האויב..."
ומציין כי "הרי לא חלק ר"א אלא ביחס לחו"ל ולא ביחס לשל ישראל דוקא" ,
וכמו כן אחד מחכמי תימן סובר "שיתכן שזה גם דעת רבנו" והביא ראיותיו אך דחאם "וברור שאין זה ראיה כלל"

א.    האם אכן סובר מארי בדעת רבנו חדש אינו נוהג בשל גוי ,או שרק מביא ומבסס מנהג תימן  
ב.    מהיכן ניתן לדייק מדברי רבנו  'דאינו נוהג בשל גוי'?
 

כיצד פוסקים כשמנהג תימן הקדום שונה מהרמב״ם, והיכן תיעד הרב קאפח את המנהגים?

לכבוד מו"ר השלום והברכה,

א. בהקדמתו לרי"ף על חולין כתב מארי שישנם דברים שהמסורת שלנו קדומה מאוד שלא כדעת רבנו הרמב"ם, בדברים אלה, האם עלינו לנהוג למעשה ע"פ רבנו או ע"פ מנהגנו הקדום? האם יש הבדל בין ענייני הלכה או מנהג? לקולא או לחומרא? מה הכללים בזה?

ב. מארי מונה שם מספר דוגמאות אך בסוף דבריו כתב שאין כאן המקום להאריך ואת היתר כתב בספר "מנהגנו". האם מארי הוציא ספרו זה לאור? כיצד ניתן לדעת מה הם שאר הדברים? האם יש ביד מישהו את כתב היד של חיבור זה?

ילמדנו רבנו ושכרו כפול מן השמים

כיצד לגשת ללימוד הזוהר ולקבלה לנוכח המחלוקת על חיבורו?

השאלה שלי אם תוכל לענות לי בתור מתלמידיו המובהקים של הרב יוסף קאפח שסבו היה גדול הדור הרב יחיא קאפח 
שמעתי לאחרונה שהרב הצדיק הרב יחיא קאפח הוציא ספר שיוצא נגד ספר הזוהר הקדוש וטוען שזה לא נכתב על ידי רבי שמעון בר יוחאי
והדברים שם לא נכונים בחלקם. 
חשוב לי לדעת מה הרב יודע בנושא, מה דעת הרב יוסף קאפח בנושא הקבלה בכלל, ולימוד הזוהר בפרט.

Subscribe to משנה ותלמוד