שלום הרב.
האן אחר קיבוץ הגליות (החלקי) שהתרחש ובהתחשב בעובדה שלארץ התקבצנו מארצות, עדות, מנהגים ונוסחים שונים - האם סובר הרב כי יש לכל אדם לשמור על מסורתו הוא (ושבבוא משיח צדקנו בקרוב בעז"ה - ייקבע הנוסח והמנהג האחיד?) או שיש לשלב בין כל העדות וליצור נוסחה מאחדת לכל סוגי העדות כבר עכשיו בכדי לאחד ולקבץ כל הגליות אף במנהגים ובהלכות?
בתודה מראש

לכבוד הרב שלום לפי מה שהבנתי לפי הרמב"ם ישנה הלכה שמחיבת חליטת בשר והתימנים קבלו עליהם הלכה זו. האם זה נכון? והאם זה תופס גם על עוף ולא רק על בשר בקר? האם ישנה אפשרות להקל במקרים מסוימים למשל כאשר נמצאים אצל חברים או באופן כללי מחוץ לבית? כי זה די מבודד מבחינה חברותית? והאם זה ברמה של דאורייתא או דרבנן?
בתודה מראש

כבוד הרב שלום,

שלום הרב.
ישנם האומרים כי תורתו המחשבתית של הרמב"ם נדחתה עקב התבססותו על תורת אריסטו שנדחתה. האם הרב יוכל להסביר לי את הבעיה ו/או לכוון אותי למקורות שבהם אמצא תורת אריסטו והדברים שבהם מתבסס עליהם הרמב"ם? מצטער אם השאלה אינה נכונה - זה בגלל שאיני יודע מהי בדיוק הבעיה.
בתודה...

במשך רוב שנות חיי התחנכתי על פי מסורת אשכנז. בשנים האחרונות מעט לפני נישואי, התחלתי להתפלל בבית כנסת תימני בשכונה (המאגד בלדי שאמי ודרדעי יחדיו). אני מנסה גם לשמור על ההלכות והמנהגים כפי מסורת תימן במעט שידוע לי. בני משפחתי שבה היו גם תלמידי חכמים גדולים היו מאנשי דור דעה בתימן וגם בארץ ישראל. רוב מה שידוע לי מנעורי מבית סבי הוא כמנהגי הדרדעים. אבי מורי שמתפלל עם האשכנזים, לא העניק לנו משנה סדורה. ההלכות וחלק מהמנהגים שהיו בביתנו הן כפי שזכור לו מבית אביו והתפילה אשכנזית ורבתה המהומה והמבוכה.

שלום הרב.
אני דרדעי, וידוע שלא קיבלנו את הזוהר והשו"ע.
רציתי לשאול אם זה לא נחשב פרישה מהציבור הכללי בעמ"י - שקיבל השו"ע והקבלה?
בתודה

שלום עליכם מורנו ורבנו!! כבוד הרב,
אני רוצה לשאול את הרב שאלה אישית: האם הרב פוסק לפי הרמב"ם בלבד ובאיזו שיטה? ( לפי מי)

לרב רצון ערוסי שלום רב!
הרב עובדיה בכמה מקומות טוען (למשל בריש הליכות עולם ב "כללי השו"ע) שבני עדות המזרח קבלו עליהם את פסקי מר"ן הבית יוסף כבתור "מרא דאתרא" בין לקולא ובין לחומרא "ואפילו נגד אלף פוסקים". ומשום כך, לדעתו, כל בן עדות המזרח מחוייב שלא לנטות מקבלת אבות זו, ולפסוק אחרת, למשל... כמו הרמב"ם. שאלותי הן כדלהלן,
1. מה יסוד החיוב שבו הרב עובדיה בונה עליו את התאוריה ההלכתית הזו, האם משום "אל תטוש תורת אמך" או משם "קבלת אבות"
2. אם אכן קיים יסוד חיוב, עד כמה הוא באמת מחייב, כלומר האם אפשר "להשתחרר ממנו"?

כבוד הרב שלום שאלתי היא לפי מנהג יהדות תימן כאשר נותנים משברך. כל העדות נוהגות לומר את שם האדם ושם אימו ואילו בעדת תימן נוהגים לומר את שם האב.
א. מדוע
ב. מהו מקור המנהג לפי כל העדות ולפי מנהג תימן

לק"י הרב ערוסי שלום רב!