דילוג לתוכן העיקרי

הזכרת שם ה'

שלום לרב
שמתי לב שעולי תימן המבוגרים ובעיקר הנשים מזכירים הרבה את שם ה' בשפה הערבית גם בברכות ובאיחולים האחד לשני למשל "א - ללה ידי לכ אלעפיה", וגם סתם כך בשפה השגורה למשל כששומעים שמועה רעה או מקרה רע אומרים " ה' ישמור" בערבית ללא חשש של הזכרת שם ה'. ושאלתי האם זה מותר לכתחילה, והאם ישנם הגבלות מסוימות מעבר למקום לא נקי.
תודה רבה לרב ושלום.

היחס לתורת הקדמונים

לכבוד הרה"ג רצון ערוסי, יש לי מספר שאלות שכולן סובבות סביב ענין אחד -
א. מהו דעת רבינו הרמב"ם ביחס לאיסור לחלוק על הקדמונים? האם רבינו שחי בתקופת הראשונים סבר שאין לבני תקופתו הרשות לחלוק על הגאונים?
ב. האם במחשבתו ההגותית/מחשבתית של רבינו יש התייחסות לעקרון של "ראשונים כמלאכים" ו/או למושג של "התמעטות הדורות"?
ג. מה דעת רבינו ביחס לעקרון המופיע בספרות הגאונים של "הלכתא כבתראי"?
ג. האם בתורתן שלבני תימן נעשתה הבחנה בין ראשונים לאחרונים כפי שהיא מקובלת כיום?

בעניין תרגום הפרשה

כבוד הרב שלום,
אני לומד בבית ספר המורכב מתלמידים מכל העדות. בעוד מספר ימים אנחנו יוצאים להתארח בסמינריון בשבת. את קריאת התורה יקראו בכמה נוסחים, השאלה שלי היא האם את המברכים שיקראו בנוסח תמני צריך לתרגם או שלא צריך?
תודה.

לא תתגודדו והבחירות

קראתי את מאמרו של הרב על איסור "לא תתגודדו": http://www.kipa.co.il/jew/show.asp?id=4285 ורציתי לשאול, לכאורה כל מערכת הבחירות והמפלגות יש בה עבירה על "לא תתגודדו", שהרי יש כמה מפלגות בכל יישוב, וגם אחרי שהציבור מצביע ובוחר, המפלגות עדיין ממשיכות לפעול ולנסות לשכנע את הציבור לעבור לצד שלהן, ולכאורה זה ממש "אגודות אגודות". אפשר למצוא היתר פורמלי, שלא מדובר כאן במחלוקת על דברי תורה אלא על הנהגת המדינה, אך יש להשיב:
א. הבחירות בהחלט קשורות גם לענייני תורה והלכה, ויש רבנים רבים שפוסקים שיש מצוה להצביע למפלגה זו או אחרת.

עוף קפוא או עוף טרי שהוקפא.

לפי רמב"ם ספר הלכות קדושה מאכלות אסורות פרק ו' הלכה י כתוב ומלחו יפה.. ומשליכו למים רותחים (חליטה) מיד. כידוע עוף קפוא או עוף טרי שהוקפא לא עובר חליטה מיד אזי ישנה בעיה באכילת עוף כזה לפי הרמב"ם. שאלה שניה איך אסתר הלכה ונמסרה לגוי מרצון למרות ההלכה שאם באו גויים ואמרו נטמא אחת מיכן וכולם ישוחררו יטמאו כולם ובלבד שלא ימסרו אחת להיטמא.

רבנים ממוצא תימני

לכבוד מו"ר הרב רצון ערוסי הי"ו. אין אני בא לקנטר חס ושלום, אולם (במחילה מראש) התחושה שיש לי וגם לאחרים, שכיום רוב הרבנים התימניים אינם מייצגים את הציבור הלאומי הדתי מעדת תימן. לצערי הרב השקפתם ודעתם, הינם כרבנים החרדים ואינם שומרים על עצמאות כפי שנהגו גדולי הרבנים התימניים שבאו מתימן כגון: מו"ר הרב קאפח, מארי חיים כסאר, מארי דוד עוואץ ועוד ועוד. נראה כאילו הסיבה היא שהם התחנכו בישיבות חרדיות ולכן הם "שומרים אמונים" לרבניהם. לא ראינו מספיק הזדהות עם העקורים ועם המפעל ההתיישבותי. קולם אינו נשמע ברמה!. למעט כבוד מו"ר הרב רצון ערוסי הי"ו ומעט אחרים לא שמענו בפומבי ובהודעות את מחאתם.

הגיית הטעמים השונים במסורת יהודי תימן

שלום לכבוד הרב,
ברצוני לשאול שאלה שמעסיקה אותי מאוד לאחרונה: הרי ידוע, שאצל אבותינו, יהודי תימן, לכל אות ולכל סימן מסימני הניקוד יש הגייה שונה מרעהו. אם כן, מדוע דווקא בטעמים, נדמה כאילו יש רק כ -4 שינויים בהגייה בין טעם לטעם, כאשר יש הרבה יותר טעמים. לעומת זאת, בקהילות אחרות נהגו לעשות הבחנה גדולה יותר בן הטעמים השונים. האם באמת כך הדבר, או שמא צריך אוזן חדה יותר על - מנת להבחין בשינויים הדקים?

Subscribe to עדות וכתות בישראל