דילוג לתוכן העיקרי

ה' ושכינתו

שלום כבוד מארי רצון ערוסי הלוי שליט"א, כבוד מארי השיב לשואל שבמשכן לא היה ה' עצמו אלא שכינתו. איך ניתן להבין ולהסביר לבני נוער השואלים על כך שישנו ה' עצמו - שלא היה במשכן או במקדש - אך הייתה בשניהם שכינתו. הרי שנשמע כשניים באחד, אבל הקדוש ברוך הוא, הוא אחד בלבד. איך ייתכן לחלק אותו לעצמו ושכינתו? גם זה נשמע מוזר שאומרים לגר צדק שבא לחסות תחת כנפי השכינה, הלא טוב/נכון יותר לומר שהוא בא ליטול בקיום התורה ומצוותיה? בברכת התורה, אליעזר

מקור השם "שלחן ערוך"

מה מקור השם "שלחן ערוך". הסיבה שאני שואל היא מפני שצמד מלים זה מופיע בתנ"ך פעם אחד בלבד ובהקשר כלל וכלל לא מתאים לספר קודש. יחזקאל מא "וישבה על מטה כבודה ושולחן ערוך לפניה וקטורתי ושמני שמת עליה" - משאל אישה זונה לפושעי ישראל. המחבר לא היה מודע להקשר זה? או לא חשש לו? או סיבות לבחירת שם זה דווקא גברו על ההקשר השלילי?
תודה.

אגדת חז"ל?

יורנו מורנו ורבנו הגאון רבי רצון אודות הירושלמי הקשה בנדה פרק שלישי הלכה ב, דמר רבי יסא בשם רבי יוחנן כולו אדם ופניו בהמה אינו וולד כולו בהמה ופניו אדם וולד הוא כולו אדם ופניו בהמה עומד וקורא בתורה ואומרים לו בוא לשחטך כולו בהמה ופניו אדם עומד וחורש בשדה ואומרים לו בוא וחלוץ או ייבם מה רצו לומר לנו חכמים בדבר הזה? האם באמת תיתכן מציאות של אדם שפניו כבהמה, עומד וקורא בתורה ואומרים לו שהוא מזומן לשחיטה? יורנו אליבא דרבנו, על מנת שנשקיט מוחנו בשום שכל.

מחולוקת ראשונים באגדה

מבואר בגמ' בסנהדרין" אמר רב קטינא שית אלפי שני הוו עלמא וחד חרוב " מבאר רש"י שהעולם יחרב אחרי ששת אלפים שנה, אך המאירי חולק ואומר שהעולם לא יחרב. השאלה למעשה האם העולם יחרב או לא? האם יש כזה כלל שתופסים את פרש"י יותר מהמאירי .

תרגום הרב קאפח לספר המצוות מצווה א'

שלום לכבוד הרב.
ראיתי דבר תמוה בתרגומו של הרב קאפח, כאשר אמר (בהערה לתרגומו על רס"ג - האמונות והדעות, וכן מורה נבוכים א', נ') שכל פעם שהרמב"ם אומר "אעתאקאד" יתרגם זאת "דעה", אמנם במצווה הראשונה של ספר המצוות (במהדורה שברשותי, 'רמב"ם לעם' בתרגומו של הרב קאפח) הוא מתרגם זאת "להאמין". האם זוהי טעות או שהדבר מכוון?תודה רבה!

שירתם ונגינתם של הלווים

בס"ד לרב שלום, בזמן המשכן עבודת הלווים הייתה שירה ונגינה בזמן הקרבת הקורבנות שאלותי הם:
1. האם הלווים היו מנגנים גם בשבתות וימים טובים במשכן?
2. מתי ועד מתי נגנו?
3. האם היתה תחלופה בין הלווים בתפקיד השירה והנגינה או כל היום הקבוצה שנבחרה הייתה צריכה למלא את התפקיד?
4. כל כמה זמן היתה תחלופה בתפקיד?
5. האם הלווים ששרו גם נגנו או שהיו כאלה שהיו אחראים לנגן ויש כאלה שהיו אחראים לשיר?
6. כמה היו צריכים לנגן וכמה היו צריכים לשיר?
7. כמה לווים בסה"כ היו צריכים לנגן וכמה לשיר?
תודה רבה.

Subscribe to ספרות חז"ל