שלום לכבוד הרב שליט"א,
השנה שפורים דמוקפין חל בשבת ומקדימים את קריאת המגילה ליום ששי כך שהפרוזים והמקופים בפועל קוראים באותו יום, האם יכול פרוז לצאת ידי חובה בשמיעה ממוקף וכן להיפך? או שמא כל אחד חיובו שונה ואינם מוציאים זה את זה אף על פי שהם קוראים באותו יום?
תודה רבה
א האם יש תחפושות שמותר להתחפש? לדוגמה - תלבושת של חסיד, רבנים, תלבושת של תימני וכו'.
ב האם מותר אותם גם לגדולים?
ג האם עדיף בכלל לא להתחפש?
א. האם מותר להעביר כסף למתנות לאביונים באפלקציות של כספים, כגון ביט, פייבוקס וכדו'. ואף שבעבר רבים דנו לגבי צ'ק והתירו. באפלקציות אלו, המקבל צריך לאשר שקיבל ואז הנותן לא יכול לבטל את הפעולה (את ההעברה), אלא שהכסף לא נכנס לחשבון במיידית, זה יכול לקחת לפעמים יום (ולעיתים אף מספר ימים, תלוי באיזה בנק המקבל).
ב. האם מותר לאישה ללבוש בפורים פאה. והאם זה משנה אם זה פאה של ליצן שמראה לפי הצבע שזה אינו שער טבעי?
הרב אמר שהשתלשלות המאורעות במגילה הוכתבו על ידי הקב"ה. האם אין זה נוגד את דעת הרמב"ם שסובר בחירה חופשית לכל ועולם המונהג ע"פ חוקי הטבע.
https://www.youtube.com/live/OFr8zlOT3V4?si=PdZ5CLj-RDRXdfAw
האם יוצאים ידי חובת משלוח מנות במיני מתיקה ודברים שאינם נאכלים בסעודה?
בעניין דברי רבינו בהלכות מגלה פ"א הל' י'
..." וּכְרַךְ וְכָל הַסָּמוּךְ לוֹ וְכָל הַנִּרְאֶה עִמּוֹ, אִם אֵין בֵּינֵיהֶם יָתֵר עַל אַלְפַּיִם אַמָּה - הֲרֵי זֶה כִּכְרַךְ, וְקוֹרְאִין בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר."
לפי הבנתי ואם הבנתי נכון, מארי וגם מארי חיים כסאר פירשו את דברי הרמב"ם שמדובר בישוב ש"נראה עמו" בתוך האלפים אמה ולא כפי שאחרים פרשו או "נראה עמו" או "אלפים אמה".
וכפי שהגדיר יפה הרב חננאל סרי בספרו עמ' 127 הל' צז.
בקשר להלכה יומית "מהו משלוח מנות שיוצאים בו ידי חובה":
"הדר שדר ליה איהו מלא טסקא דזנגבילא, ומלא כסא דפלפלתא אריכא" (מגילה ז ב), והם דברים שאינן נאכלים בפני עצמם כלל.
וגם רבנו בדבריו חילק בין מיני 'תבשיל' ומיני 'אוכלין'?