דילוג לתוכן העיקרי

קריאת תהילים בלילה והנחת ספר תהילים מתחת לכרית

שלום לכבוד הרב.
ברצוני לשאול:
1. האם יש ממש באיסור לקרוא תהילים בלילה?!
2. האם מותר להניח בלילה ספר תהילים מתחת לכרית? (והאם יש הבדל בין גברים לנשים בדברים אלו?)
תודה וגמר חתימה טובה.

חלוקת התורה

שלום רב!
הנני שומע כל מיני דעות בנושא כה מהותי זה ואשמח אם תבהיר את הנושא:
1. מי חילק את התורה לחומשים?.
2. מי חילק את התורה לפרשיות?
3. מי חילק את התורה לפרקים?.
4. מי חילק את הפרשיות לסדר שבעת העולים? נ.
ב. האם נושא זה נכון גם לגבי הנ"ך? אודה לתשובתך.

ונתתי מטר ארצכם - המשך

לכבוד הרב,
בהמשך לשאלה בנושא "ונתתי מטר ארצכם" - גם אם נאמר שמשה מדבר בשם ה', לא מובן מדוע הוא מדבר בגוף ראשון. מדוע "ונתתי" ולא "יתן ה' מטר ארצכם"? ונתתי מתפרש אך ורק שמשה נותן את הגשמים. בד"כ סגנון הנביאים האחרים זה "כה אמר ה"' וגם משה רבינו מזכיר הרבה את ה' בגוף שלישי. "מה ה' אלקיך שואל מעמך" ולא "מה אני שואל מעמך"

סמכות ואחריות

דברים פרק יח (כא) וכי תאמר בלבבך איכה נדע את הדבר אשר לא דברו ה´. (כב) אשר ידבר הניא בשם ה´ ולא יהיה הדבר ולא יבוא הוא הדבר אשר לא דברו ה´ בזדון דברו הנביא לא תגור ממנו. שאלה: בפסוקים אלה ניתן לירות שלושה קביעות.
1. אמינותו של נביא ניתנת לבחינה מעשית.
2. כאשר דבריו התבררו כלא נכונים זה בהיכרך בזדון.
3. אסור לפחד לפגע בו. היש סיבה לפיה מעמד "רב" יהי חמור ממעמד "נביא"? או שמא, צריכים אנו להעתיק שלושת קני מידה (לכל הפחות) אלה כלפי רבנינו. דוד

ונתתי מטר ארצכם

לכבוד הרב,
מדוע בקריאת שמע משה רבינו אומר "ונתתי מטר ארצכם בעיתו" בגוף ראשון ("ונתתי" ולא "יתן ה' מטר ארצכם")? האם משה רבינו ממונה על הגשמים והפרנסה? והרי גשם ופרנסה הוא אחד המפתחות שלא נמסרו בידי שליח (תחילת מסכת תענית)

קריאת תהילים

שלום רב, אני משתדל לקרוא פרק בתהילים מידי בוקר אולם לא אחת מפאת חוסר זמן איני מספיק לקרוא פרק בתהילים.
רציתי לדעת האם ניתן לקרוא בתהילים גם בערב או בלילה לפני השינה כיוון שבעבר אמרו לי שאסורה הקריאה בתהילים לאחר 12 בצהריים?!
תודה

קנאתו של פנחס

כבוד הרב שלום וברכה לפני כיומיים, בעת שנערך מצעד ה"גאווה" בעיר ירושלים, הגיע אדם תמהוני וניסה לדקור אדם אחר שצעד במצעד. למרות התנגדותי העזה למצעד הפקרות שכזה, אחזה את גופי חלחלה למראה קנאותו של אותו האיש, עד כדי כך שהעבירה אותו מדעתו לנסות ולרצוח אדם אחר. לא יכולתי שלא להשוות בין קנאות מסוג זה לקנאותו של פנחס כנאמר בספר במדבר: "וירא פינחס בן אלעזר בן אהרון הכוהן; ויקם מתוך העדה, וייקח רומח בידו. ויבוא אחר איש ישראל אל הקובה, וידקור את שניהם -- את איש ישראל ואת האישה אל קובתה; ותיעצר המגפה מעל בני ישראל...

באור באונקלוס.

תרגום אונקלוס שיסודו בהררי קודש, אינו משנה לשווא את תרגומיו, והוא דבק במילולי, אא"כ מצא פגיעה בכבודם של אבות, הגשמת ה' וכדו'. והנה הכתוב אומר במעשה יהודה ותמר (בראשית לח, כ) "וַיִּשְׁלַח יְהוּדָה אֶת - גְּדִי הָעִזִּים..." ואונקלוס תרגם: "ושדר יהודה ית גדיא בר עיזי...", וכן לפניו "אנא אשדר גדיא בר עיזי" (שם שם, יז). ובדרך כלל ת"א מתרגם בפעל שלח את המילה שלח. ולא מצאנו בכל התורה כולה שאונקלוס מתרגם באמצעות שד"ר, מלבד כאן. (בפרשת בלק (כב, מ) עה"כ "... וַיְשַׁלַּח לְבִלְעָם, וְלַשָּׂרִים אֲשֶׁר אִתּוֹ" ישנם הדפסות אונקלוס, כחומש רב פנינים, שמודפס "ושדר לבלעם", אך לא מצאתי לזה זכר בתאג').

Subscribe to תנ"ך ומפרשיו