דילוג לתוכן העיקרי

איסור חדש

שלום וברכה
במאכלות אסורות פרק י אות ב' 
מביא מארי דעת ראב"ש "שאיסור החדש אינו אלא מתבואותינו ...לא במה שאנו לוקחים מן האויב..."
ומציין כי "הרי לא חלק ר"א אלא ביחס לחו"ל ולא ביחס לשל ישראל דוקא" ,
וכמו כן אחד מחכמי תימן סובר "שיתכן שזה גם דעת רבנו" והביא ראיותיו אך דחאם "וברור שאין זה ראיה כלל"

א.    האם אכן סובר מארי בדעת רבנו חדש אינו נוהג בשל גוי ,או שרק מביא ומבסס מנהג תימן  
ב.    מהיכן ניתן לדייק מדברי רבנו  'דאינו נוהג בשל גוי'?
 

כללי פסיקה

לכבוד מו"ר השלום והברכה,

א. בהקדמתו לרי"ף על חולין כתב מארי שישנם דברים שהמסורת שלנו קדומה מאוד שלא כדעת רבנו הרמב"ם, בדברים אלה, האם עלינו לנהוג למעשה ע"פ רבנו או ע"פ מנהגנו הקדום? האם יש הבדל בין ענייני הלכה או מנהג? לקולא או לחומרא? מה הכללים בזה?

ב. מארי מונה שם מספר דוגמאות אך בסוף דבריו כתב שאין כאן המקום להאריך ואת היתר כתב בספר "מנהגנו". האם מארי הוציא ספרו זה לאור? כיצד ניתן לדעת מה הם שאר הדברים? האם יש ביד מישהו את כתב היד של חיבור זה?

ילמדנו רבנו ושכרו כפול מן השמים

כלי זמר אחרי החורבן בימינו

הרב, רציתי לשאול לגבי איסור שמיעת כלי זמר לאחר החורבן.
האם לפני מנהג התימנים זה עדיין תקף לגמרי או שיש זמנים שמותר
לדוגמא ימים כמו פורים, יום ירושלים, ל"ג בעומר וכדומה.
וגם אצלנו בישיבה יש מספר פעמים בשנה של ערבי תפילה לפני חגים ויש שם כלי נגינה,
אז אם אנחנו נוהגים לא לשמוע כלי נגינה ביום יום,
האם זה אומר שאני לא אוכל להשתתף בערבית תפילה האלה,
למרות שאני מרגיש שזה מאוד מוסיף לי יראת שמיים ומכין אותי לחג?

שרטוט בכתיבת פסוקים

רבנו הרמב"ם פוסק בהלכות ס"ת שמי שכותב פסוקים חייב לשרטט ואפילו אם כותבם על הנייר, מארי כותב בהערה שאכן כך נהגו בתימן, אם כן מדוע היום לא נוהגים לשרטט? על סמך מה ביטלו את ההלכה? האם אנו חייבים לחזור ולשרטט כמו שעשו אבותינו?
תודה רבה!

כיבוד הורים מול כשרות בפסח

שלום וברכה הרב,
בכל שנה בפסח אני לא נמצא אצל ההורים אך השנה אהיה בע"ה. אך יש כמה דברים שונים שהם עושים בפסח, שאשמח שתענה מה יותר חשוב שאקפיד ומה פחות.

1. מנגל גז שבימות השנה חוממו על הרשתות לחמניות, אך אבא שלי חושב שמספיק להדליק את המנגל לשעה שלמה ואני זוכר שהרשתות צריכות ליבון חמור. האם אני יכול לאכול מהמנגל בפסח?

2. בליל הסדר ההורים נוהגים לקום מהספות ולאכול את הסעודה בשולחן, אך לא מצליחים שם להסב כמו שצריך. כדאי שאנסה להשאר בספות במחיר של אי נעימות?

הלכה

שלום כבוד הרב, רציתי לשאול:

"משבטל בית דין הגדול, רבתה מחלוקת בישראל: זה מטמא ונותן טעם לדבריו, וזה מטהר ונותן טעם לדבריו; זה אוסר, וזה מתיר. [ה] שני חכמים או שני בתי דינין שנחלקו שלא בזמן הסנהדרין, אם עד שלא הגיע הדבר להן--בין בזמן אחד, בין בזה אחר זה--אחד מטמא ואחד מטהר, אחד אוסר ואחד מתיר: אם אין אתה יודע להיכן הדין נוטה--בשל תורה, הלוך אחר המחמיר; ובשל דברי סופרים, הלוך אחר המקל."

Subscribe to הלכה וחיי יום-יום