מה שלומך הרב שברכת ה' תהיה עליך תמיד. רציתי לשאול בהקשר גילוח הגוף [שער הבית שחי ופנים של מטה] האם במקרה שבו לאשתי זה ממש מפריע [ברמה שהיא נגעלת] יש מקום להקל ולהתיר להוריד שערות מהגוף? [מדובר במקום שבו לא חד משמעית נהוג שהגבר מוריד שיער]. העניין משפיע עלינו מאוד וניסינו ביחד במשך תקופה ארוכה לעבוד על כך אך ללא הצלחה.. ואם כן באיזה אופן?
נראה שלפי רבנו זמן ההמתנה של כשש שעות לאכילת חלב לאחר בשר הוא דווקא בגלל הבשר שלא סרח מבין השיניים, עולה מכך שאדם שיש לו שיניים תותבות או אפילו אכל תבשיל של בשר ולאחר מכן סילק שולחנו או אכל במקום אחר, די לו רק שיקנח פיו היטב ויאכל חלב, מדוע כבודו מתעקש על כשש שעות ממש?
שלום לרב,
יש לנו עצי פרי בבית. רובם לא מטופלים לכן גם לא כולם מביאים פירות.
אנו רוצים לעקור ולתרום לחווה שהקימו ביישוב לידנו.
האם מוצר לנו לבצע זאת בעצמנו או שחובה דווקא ע"י גוי?
שלום לכבוד הרב
א. האם מארי סובר לפי מה שרבינו כתב בהלכות שחיטה (יג, ה'), שצריך לשלח את האם דווקא בידיים?
ב. האם מברכים על מצווה זו?
תודה רבה
האם מותר,
לשיר 'יגדל אלוקים חי'. 'אדון עולם'
בלי ברכות התורה ?(כשקמים בלילה באזעקות)
אמר לי ת"ח מופלג:
שברור שאסור,
כמו שאסור להגיד 'שמע ישראל'
וכמו שאסור לקרוא רמבם יסודי התורה, פרק א
לכבוד מו"ר שליט"א,
א. כמה הוא שיעור "כדי לכוף ראשן לעיקרן" שנאמר בפיאות הצדעים למעשה?
ב. האם שיעור זה צריך לשייר גם בזקן שהרי לשיטת רבנו אסור לקלחו במספרים כעין תער ובפ"ה מהל' נזירות הי"א משמע מדברי רבנו שכל שאין בו כדי לכוף ראשן לעיקרן הרי זה כעין תער?
יורנו רבנו ושכרו כפול
שלום וברכה
במאכלות אסורות פרק י אות ב'
מביא מארי דעת ראב"ש "שאיסור החדש אינו אלא מתבואותינו ...לא במה שאנו לוקחים מן האויב..."
ומציין כי "הרי לא חלק ר"א אלא ביחס לחו"ל ולא ביחס לשל ישראל דוקא" ,
וכמו כן אחד מחכמי תימן סובר "שיתכן שזה גם דעת רבנו" והביא ראיותיו אך דחאם "וברור שאין זה ראיה כלל"
א. האם אכן סובר מארי בדעת רבנו חדש אינו נוהג בשל גוי ,או שרק מביא ומבסס מנהג תימן
ב. מהיכן ניתן לדייק מדברי רבנו 'דאינו נוהג בשל גוי'?
לכבוד מו"ר השלום והברכה,
א. בהקדמתו לרי"ף על חולין כתב מארי שישנם דברים שהמסורת שלנו קדומה מאוד שלא כדעת רבנו הרמב"ם, בדברים אלה, האם עלינו לנהוג למעשה ע"פ רבנו או ע"פ מנהגנו הקדום? האם יש הבדל בין ענייני הלכה או מנהג? לקולא או לחומרא? מה הכללים בזה?
ב. מארי מונה שם מספר דוגמאות אך בסוף דבריו כתב שאין כאן המקום להאריך ואת היתר כתב בספר "מנהגנו". האם מארי הוציא ספרו זה לאור? כיצד ניתן לדעת מה הם שאר הדברים? האם יש ביד מישהו את כתב היד של חיבור זה?
ילמדנו רבנו ושכרו כפול מן השמים
הרב, רציתי לשאול לגבי איסור שמיעת כלי זמר לאחר החורבן.
האם לפני מנהג התימנים זה עדיין תקף לגמרי או שיש זמנים שמותר
לדוגמא ימים כמו פורים, יום ירושלים, ל"ג בעומר וכדומה.
וגם אצלנו בישיבה יש מספר פעמים בשנה של ערבי תפילה לפני חגים ויש שם כלי נגינה,
אז אם אנחנו נוהגים לא לשמוע כלי נגינה ביום יום,
האם זה אומר שאני לא אוכל להשתתף בערבית תפילה האלה,
למרות שאני מרגיש שזה מאוד מוסיף לי יראת שמיים ומכין אותי לחג?