שלום כבוד הרב, רציתי קודם כל להודות לך על כל פועלך, ורציתי לשאול ברשותך שאלה:
האם ישנה אפשרות לומר שע"פ הרמב"ם מנהג בתר תלמודי אינו מחייב הלכתית? במידה והתשובה היא לא האם לידיעתך ישנו איזשהו פוסק לאורך הדורות שעל פיו ניתן לומר זאת? במידה וכן אשמח למקורות ברשותך.
האם איסור לא תחנם לפרטיו נאמר דווקא גבי גוי עובד ע"ז
או לאו דווקא ?
שלום כבוד הרב
האם בצום גדליה שהוא היום יש איסור ברחיצה
או שמא מקילים בזאת
אודה לתגובתך
אביעד
שלום הרב,
אני לומד בישיבת הסדר השנה, ומעוניין לשלב לימוד הלכה כחלק משגרת היום שלי.
בתור תימני דרדעי, ידוע לי שהדרדעים מסתמכים בעיקר על הרמב"ם כפוסק ראשי, אך מעבר לכך לא ידוע לי על ספרים/פוסקים נוספים עליהם אפשר להסתמך. לצורך העניין, אחד הרבנים בישיבה הציע לי לקחת נושא הלכתי וללמוד עליו דרך הרמב"ם, השולחן ערוך ולבסוף מתוך "שולחן ערוך המקוצר" של הרב רצאבי. אמנם, ראיתי שההלכות בספר הן כמנהג הבלדים והשאמים כך שזה פחות רלוונטי אליי.
בהלכות עדות בחתונה, עד- אבא של גיס הכלה. כלה-אחות-בעל-אבא של הבעל (עד). האם העדות כשרה?
שלום וברכה
אשמח לדעת מתי והיכן הרב רצון ערוסי מוסר שיעורים.
איך אפשר להבין דרך פסיקתו המרכזית של מרן קארו בעניין ההליכה אחר הרוב
בתפיסתו את שלושת הגדולים ריף רמבם וראש , שהרי מה שמצאנו בענין זה גבי פסיקת הסנהדרין מ"מ כל אחד מהדעות היה שם לפני השני ונשאו ונתנו יחדיו להגיע לאמיתה של הלכה , ואיך יכל מרן לתפוס אלו השיטות הרבה אחר מותם ולקיים ע"פ הרוב בלי שיוכלו להציע כל אחד שיטתו בנושא ואלי היו מצליחים לשנות דעתם ,
וכן הרבה מהדינים רבנו לא הזכיר במפורש לפחות ביד החזקה וכן הריף כיון שהם מאד תלמודיים אבל הרא"ש כן הזכיר והלך מרן כרא"ש , וכי זו דרך פסיקה ?
א האם מרן קארו התקבל בזמנו על כל יהודי תימן?
ב ואם כן מדוע איננו מחויבים לפסיקתו בתור מרא דאתרא ?
והגם שהיה לפניו מרא דאתרא שהוא רבנו הרמבם מ"מ
מרן יוסף קארו הוא לאחריו ?
האם מותר לאדם מעדה מסוימת לנטוש מנהגיו ולהתחיל לקיים מנהגי עדה אחרת ,
יסוד השאלה מה תוקף יש למנהג עדה וכל שכן במנהג מאוחר
שהוא ודאי בתר תלמודי?